התובעת לא התקבלה לעבודה בשל היותה בהיריון
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 3.5 מתוך 5 |
התובעת שלא התקבלה לעבודה כקופאית בסופר, בשל היותה בהריון, הגישה תביעה נגד הנהלת הסופר, בטענה כי מדובר באפליה אסורה בניגוד לזכויות נשים בעבודה. בית דין האזורי לעבודה בבאר שבע נדרש להכריע האם התובעת זכאית לפיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
במהלך חודש מאי 2013, כאשר התובעת היתה כבת 20, חיילת משוחררת ובהיריון, היא הציגה מועמדותה במענה להודעת דרושים לתפקיד קופאית בסניף של חברת שופרסל בדרום הארץ. לטענתה, מועמדותה נדחתה עוד בשלב הבירור המקדמי, מיד לאחר שהודיעה לנציגת הסניף כי היא בהיריון.
הנהלת הסופר טענה כי היא זקוקה לעובדים קבועים בלבד
עוד טענה התובעת כי דחיית מועמדותה היא ביטוי למדיניות שהנהיגה החברה, המפלה קבלת נשים בהיריון לעבודה. כהוכחה לכך הציגה התובעת בפני בית הדין את מכתב התשובה מחודש יולי 2013, שנשלח על ידי עורך דינה, לפיו נאמר כי אם התובעת לא היתה בהיריון ומצהירה כי ביכולתה לעבוד חודשים ספורים בלבד, היא לא היתה מתקבלת לעבודה, מאחר שיש צורך בעובדים קבועים ולא זמניים.
מנגד הכחישה הנהלת הסופר את המיוחס לה וטענה כי מכתב התשובה אינו מהווה ביטוי למדיניות מפלה נגד נשים בהיריון. עוד הוסיפה כי היחידה המוסמכת לראיין ולקלוט קופאיות, היא סגנית מנהל הסניף, אשר מעולם לא ראיינה את התובעת ולפיכך גם לא דחתה את מועמדותה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי עדותה של סגנית מנהל הסניף איננה שוללת את גרסת התובעת לקיומה של מודעת דרושים, וממכתב התשובה עלה כי בסניף היה צורך בעובדים קבועים, להבדיל מעובדים זמניים. עוד התרשם כי התובעת אינה שוחחה עם סגנית המנהל, אלא עם נציגה אחרת מטעם הסניף, אשר פסלה את מועמדותה לתפקיד לאחר שהודיעה על הריונה, בטענה כי לא מקבלים עובדים זמניים.
העובדה כי המועמדת בהיריון אינה רלוונטית להתאמתה למשרה קבועה
בית הדין ציין כי היריון הוא מצב זמני והיעדרותה של היולדת לאחר הלידה, היא זכות שעומדת לה מכוח חוק עבודת נשים, לתקופה קצובה. לפיכך העובדה כי המועמדת בהיריון, אינה רלוונטית בשלב בחינת התאמתה למשרה הצמיתה.
על רקע זה, גישה הרואה במועמדת בהיריון כמי שאינה יכולה להתחייב לעבודה במשרה קבועה, היא תפיסה המקבעת דעה קדומה על נשים בהיריון כמועמדות כשירות למשרה זמנית בלבד, ובמבחן התוצאה עמדה זו חוסמת נשים בהיריון מלהשתלב בשוק העבודה במשרות צמיתות, ובכך תורמת למציאות שבה נשים בהריון מודרות ממקום העבודה שלא מנימוקים ענייניים.
התובעת תפוצה בסך של 25,000 שקלים בגין אפליה אסורה
בנסיבות אלה, קיבל בית הדין את טענת התובעת, לפיה הסרת מועמדותה לתפקיד קופאית בשל היותה בהיריון, היא אפליה פסולה האסורה על פי חוק שיווין הזדמנויות בעבודה, וקבע כי הנתבעת עברה על הוראת איסור ההפליה. בסופו של דבר קבע בית הדין כי התובעת זכאית לפיצויים מהנתבעת בסך של 25,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 שקלים.
סע"ש 40925-07-13