פיטורי עובדת בהריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

התובעת הועסקה במשך ארבעה חודשים בתפקיד מזכירה בחברה המספקת שירותי ראיית חשבון, דרך חברה להשמת כוח אדם. במהלך תקופת עבודתה היא נכנסה להריון ודיווחה על כך למנהלת. למחרת היום שבו הודיעה על הריונה היא פוטרה ללא שימוע בטענה לקיצוצים בחברה. התובעת עתרה לבית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו וטענה כי מדובר בפיטורין שלא כדין מחמת הריונה בניגוד לזכויות נשים בעבודה וחוק שוויון הזדמנויות.

על פי עובדות כתב התביעה, הנתבעות התקשרו ביניהן בהסכם התקשרות למתן שירותי כוח אדם והתובעת הועסקה על ידי חברת כוח אדם החל מחודש ספטמבר 2006 עד פברואר 2009. במהלך תקופה זו הוצבה לעבודה כמזכירה בחברת ראיית חשבון ונכנסה להריון.

יום לאחר שהודיעה המזכירה על הריונה התבשרה על פיטוריה

לטענת התובעת, לאחר שסיפרה לאחראית כי היא בהריון היא זומנה לחדר ישיבות והמנהלת הודיעה לה כי עקב קיצוצים אין מנוס אלא להורות על סיום יחסי עובד מעביד. התובעת התקשרה מיד למשרדי חברת ההשמה וטענה כי פוטרה עקב הריונה, אולם לא הוצעו לה מקומות עבודתה חלופיים.

התובעת טענה כי יש לראות את שתי הנתבעות כמעסיקות במשותף אשר הפלו אותה מחמת הריונה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות. היא ציינה כי סמיכות הזמנים שבין הודעתה על הריונה להודעה על הפיטורין מעוררת תמיהה בנוגע לשיקולים שהובילו להחלטה על סיום עבודתה. ואף ציינה כי הטענה בדבר קיצוצים בחברה הועלתה בפניה רק בפגישה שבה נודע על סיום עבודתה ולא נערך לה שימוע כדין.

הנתבעות הכחישו כי התובעת פוטרה מחמת הריונה

המעסיקה טענה כי התובעת לא הוכיחה תשתית לטענת הפליה, וציינה שהריונה התגלה רק לאחר שהתקבלה החלטה על שינוי ארגוני. עוד הוסיפה כי מאחר שהיתה שביעות רצון מעבודתה של התובעת, הוצע לה לאייש את המשרה בשעות החדשות שנקבעו, אולם היא סירבה להצעה מטעמיה שלה.

חברת ההשמה טענה כי מעולם לא נאמר לתובעת שהיא מפוטרת והיא הציעה לה הצעת עבודה בחברה אחרת אשר נדחתה על ידי התובעת, לפיכך לא ערכה לה שימוע מאחר שבקשה להמשיך ולהעסיקה. אולם התובעת החליטה על דעת עצמה להתפטר משום שלא היתה מעוניינת לעבוד במהלך הריונה. 

הטענות בדבר קיצוצים והצעת משרה חלופית לא הוכחו

לאחר שמיעת טענות הצדדים, העדיף בית הדין את גרסתה של התובעת, וקבע כי המעסיקה לא הוכיחה שההחלטה על הפיטורין נבעה עקב קיצוצים או שינוי ארגוני בחברה. עוד סבר כי חברת ההשמה לא פעלה כדי לברר מדוע פוטרה התובעת ולא עשתה דבר כדי לאתר עבורה משרה אחרת.

בנסיבות אלו קיבל בית הדין את התביעה וקבע כי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 102,600 שקלים בגין אי עריכת שימוע, הפסדי שכר, ופיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות. מתוך סכום הפיצויים המעסיקה תשלם סך של 19,000 שקלים, וחברת ההשמה את היתר. בנוסף הנתבעות ישלמו לתובעת ביחד ולחוד, שכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 שקלים.

סע"ש 40274-06-13