הכרה בדליות ברגליים כפגיעה בעבודה, באילו מקרים?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

דליות (ורידים בולטים) ברגליים הינן מצב רפואי שכיח המתאפיין בהרחבה של כלי הדם ברגליים. בתי הדין לעבודה הכירו במצבים מסוימים בדליות כפגיעה בעבודה, בכפוף לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה להתפתחות המחלה. ההכרה מבוססת על סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו מכוחו.

תנאי העבודה המוכרים

הפסיקה הכירה במספר תנאי עבודה אשר עשויים להוביל להכרה בדליות כפגיעה בעבודה. ראשית, עמידה ממושכת על הרגליים במשך שעות ארוכות ברציפות, כפי שנדרש ממלצרים, טבחים, מוכרים, ספרים ואחיות. נקבע כי עמידה של מרבית שעות יום העבודה, במשך תקופה ממושכת, עשויה להוות גורם מכריע. כמו כן, הוכרה הליכה מרובה במהלך המשמרת, כפי שנדרש מדיילי קרקע בשדות תעופה, מדריכי טיולים, או עובדי מחסן. בנוסף, נשיאת משאות כבדים באופן תדיר, במיוחד כאשר הדבר משולב עם עמידה ממושכת, הוכרה אף היא כגורם סיכון משמעותי.

תקופת החשיפה הנדרשת

הפסיקה קבעה כי נדרשת תקופת חשיפה משמעותית לתנאי העבודה המזיקים. מקובל לדרוש חשיפה של שנתיים לפחות, כאשר החשיפה צריכה להיות רציפה ולא מקוטעת. עם זאת, הוכרו גם מקרים של חשיפה לא רציפה אך אינטנסיבית במיוחד. ככל שעוצמת החשיפה גבוהה יותר, כך תיתכן הכרה גם בתקופת חשיפה קצרה יותר.

הוכחת הקשר הסיבתי

לצורך ההכרה בדליות כפגיעה בעבודה, נדרש העובד להוכיח קשר סיבתי באמצעות חוות דעת רפואית המקשרת בין תנאי העבודה להתפתחות המחלה. חשיבות מיוחדת ניתנת לחוות הדעת כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים כגון גיל, משקל או היסטוריה משפחתית. נדרש גם תיעוד רפואי המעקב אחר התפתחות המחלה לאורך תקופת העבודה. על העובד להראות כי תנאי העבודה היו הגורם העיקרי או המשמעותי להתפתחות המחלה.

אוכלוסיות בסיכון מוגבר

הפסיקה הכירה בקבוצות עובדים הנמצאות בסיכון מוגבר, ביניהן עובדים מבוגרים, במיוחד מעל גיל חמישים, אשר נחשפים לתנאי עבודה מזיקים לאורך שנים. כמו כן, נשים בהיריון אשר נדרשות לעמידה ממושכת במהלך עבודתן נמצאות בסיכון מוגבר. בנוסף, עובדים הסובלים מעודף משקל, כאשר משקלם מהווה גורם סיכון נוסף בשילוב עם תנאי העבודה, זוכים להתייחסות מיוחדת בפסיקה.

חריגים ומגבלות ההכרה

קיימים מצבים בהם תישלל ההכרה בדליות כפגיעה בעבודה. כך למשל, כאשר מוכח כי הדליות הן תוצאה של מצב מולד ולא של תנאי העבודה. כמו כן, כאשר קיימים גורמי סיכון משמעותיים אחרים שאינם קשורים לעבודה, או כאשר תקופת החשיפה או עוצמתה אינן מספיקות, עשויה להישלל ההכרה.

היקף הזכאות והפיצוי

במקרה של הכרה בדליות כפגיעה בעבודה, כוללת הזכאות מספר מרכיבים. ראשית, כיסוי הוצאות הטיפול הרפואי, כולל ניתוחים במידת הצורך. שנית, תשלום דמי פגיעה בגין תקופת אי-כושר עבודה זמנית. במקרה של נכות צמיתה, תיתכן זכאות לקצבת נכות בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה. במקרים המתאימים, כאשר נדרשת הסבה מקצועית, יינתן גם שיקום מקצועי.

המלצות מניעה

בתי הדין הדגישו את חשיבות נקיטת אמצעי מניעה. המלצותיהם כוללות מתן אפשרות להפסקות קצרות להרמת רגליים במהלך יום העבודה, שימוש באביזרי עזר כגון גרביים אלסטיות או מדרסים מותאמים, והתאמת סביבת העבודה באמצעות שימוש במשטחים ארגונומיים והתאמת גובה משטחי העבודה.