www.ovdim.org.il

הכרה בדליות ברגליים כפגיעה בעבודה, באילו מקרים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

לצורך קבלת הכרה כנפגע עבודה, עובד שלקה בדליות ברגליים יצטרך להוכיח שהמחלה הופיעה ברשימת המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, היא פרצה בזמן שבו הייתה מוכרת כמחלת מקצוע, וכי יש קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגיעה.


דליות ברגליים הם ורידים שאינם מתפקדים כשורה וגורמים להצטברות דם בהם, במקום לנקזו באופן יעיל ולהעבירו לכיוון הלב. דליות ברגליים עלולות להוות מפגע אסתטי ולהוביל לבעיות בריאותיות דוגמת חולשה ברגליים ותחושת כובד, כאבים, גרד ובעיות בזרימת הדם לרגל כולה.


מהם הגורמים לדליות ברגליים?


הגורם לתופעה הוא שיבוש בפעילות שסתומי הוורידים. בעוד במצב תקין השסתומים אמורים לאפשר לדם לזרום רק בכיוון אחד - כלפי מעלה, לעיתים תפקוד השסתומים נפגע, הדם זורם למטה, נכלא באזור הרגליים וגורם להצטברות של דם בוורידים ולהתרחבותם.


הסיבה העיקרית לדליות ברגליים היא תורשתית אך ישנם מספר גורמים שמעלים את הסיכוי להופעת דליות ברגליים אשר כוללים בין היתר ישיבה ממושכת, עמידה ממושכת, חולשת שרירים ברגליים, עודף משקל ועוד.


מחלת מקצוע היא מחלה שעובד לקה בה עקב עבודתו או בעקבות עיסוקו כעובד עצמאי, והיא הופיעה ברשימת המחלות שבתקנות הביטוח הלאומי בעת שהעובד חלה בה. אדם אשר סובל מדליות ברגליים והוכר כנפגע עבודה יהיה זכאי לקבל מענק או קצבת נכות לפי דרגת הנכות שנקבעה לו.


ביסוס קשר סיבתי בין דליות ברגליים ובין תנאי העבודה


אם נסיבות היווצרות הדליות ברגליים קשורות בקשר סיבתי בתנאי העבודה היא תוכל להיות מוכרת כמחלת מקצוע, ולזכות את העובד בזכויות של נפגע עבודה.


כדי שיוכל לממש את הזכויות ולקבל הכרה כנפגע עבודה, כולל דמי פגיעה, קצבת נכות ותגמולים נוספים, לפי החלטת הוועדה הרפואית וחומרת הפגיעה, על עובד שלקה בדליות ברגליים להוכיח שהמחלה הופיעה ברשימת המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, והיא פרצה בזמן שבו הייתה מוכרת כמחלת מקצוע, וכי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעתו.


עובד שמבקש להוכיח קיומו של קשר סיבתי ישיר בין המחלה לבין תנאי העבודה, יצטרך להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית, כי במסגרת תפקידו הוא נדרש לעמידה ממושכת, ובעקבות המחלה נפגעה יכולתו לעבוד. כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של יותר מ-50% שתנאי העבודה השפיעו על התפתחות הליקוי או החמרתו, כלומר שסביר יותר לקבוע שהתנאים השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת מצב שבו תנאי העבודה לא השפיעו.


רוקחת שלקתה בדליות ברגליים הוכרה כנפגעת בעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה להכרה בדליות ברגליים כפגיעה בעבודה שהגישה אישה בגיל 72 אשר עבדה כרוקחת בין השנים 1991-2016.


לאחר שהאישה הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה היא קיבלה את תשובת המוסד לביטוח לאומי בתאריך 27.6.16 אשר דחה את תביעתה. לאחר שמיעת ראיות בתיק השופטת החליטה למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין בתחום כירורגיית כלי הדם כדי שיבדוק את האישה ויחווה דעתו ביחס לקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה של האישה ובין הדליות ברגליה.


המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו שאין ספק כי סביבת העבודה של הרוקחת מתאימה היטב להגדרה של עמידה ממושכת עם מרחב מוגבל להליכה. המומחה קבע שקיימת סבירות של יותר מ-50% שקיים קשר סיבתי בין עבודתה של האישה ובין הדליות ברגליה. כלומר, הסבירות שקיים קשר כזה היא גדולה יותר מהסבירות שלא קיים קשר כזה.

 

המומחה ציין שהקשר בין עמידה ממושכת על הרגליים לבין תופעת הדליות נובע מכך שבתקופות של עמידה ובנוכחות של מסתמים פגומים ישנה התרחבות מדורגת של הוורידים אשר גורמת להחמרה נוספת באי ספיקת המסתמים וחוזר חלילה. לפי קביעת המומחה, בהיעדר גורמים אחרים הרי שהשפעת עבודתה של הרוקחת על הליקוי היא משמעותית ומסתכמת בשיעור של יותר מ-20%.


האישה טענה כי יש לקבל את התביעה שלה באופן מלא ולהכיר בפגיעה בכלי הדם ברגליה כפגיעה בעבודה תוך התבססות על חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר קבע בבירור כי קיים קשר סיבתי מפורש וחד משמעי בין תנאי עבודתה ובין הדליות ברגליה.


מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען שאין לקבל את עמדתו של המומחה הרפואי שהכין חוות דעת שאינה חד משמעית וכי יש לדחות את תביעתה של האישה.


השופטת קיבלה את התביעה וחייבה את המוסד לביטוח לאומי לשאת בהוצאות האישה


לאחר שבחנה את טענות הצדדים ואת חוות הדעת הרפואית השופטת החליטה שיש להכיר בדליות ברגליה של הרוקחת כפגיעה בעבודה. השופטת ציינה כי המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין קבע שקיים קשר סיבתי בסבירות של יותר מ-50% בין עבודתה של האישה ובין מחלת הדליות שממנה היא סובלת וכי השפעת העבודה היא בשיעור של יותר מ-20%.


בסופו של דבר השופטת קיבלה את התביעה להכרה שהגישה הרוקחת וחייבה את המוסד לביטוח לאומי בתשלום הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.


בל 2259-04-17

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.