קביעת יחסי עבודה בין מזמין שירות ובין פרילנסר, מהם המבחנים שנקבעו בפסיקה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

במקרים מסוימים ייתכן מצב שבו פרילנסר אשר קיבל את שכרו ממזמין השירות כנגד הגשת חשבוניות, מגיש תביעה נגד מזמין השירות ודורש הכרה רטרואקטיבית ביחסים שבין הצדדים כיחסי עובד - מעסיק על כל המשתמע מכך. במקרה כזה המשמעות המעשית של הגשת התביעה מצד הפרילנסר היא כי כל ההסכמות שהשיג עם מזמין השירותים המתייחסות למעמדו כקבלן עצמאי הן בטלות.

בחינה משפטית של נסיבות מערכת היחסים בין הצדדים

בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי הגדרתו של אדם כעובד אינה נקבעת בהתאם לתיאור שנתנו לו הצדדים אלא לפי בחינה משפטית של נסיבות מערכת היחסים בין הצדדים בפועל. עוד נקבע כי כדי להכריע בשאלה זו, בית הדין לעבודה ייבחן את מהות היחסים שנוצרו בין הצדדים בפועל תוך בדיקת עובדות המקרה הספציפי.

כדי לגבש הכרעה בסוגיית מהות היחסים שבין מזמין השירות ובין מבצע העבודה נקבעו בפסיקה במהלך השנים מספר מבחנים עיקריים:

1. המבחן המעורב- כולל בתוכו את מבחן ההשתלבות אשר בודק את אופן השתלבותו של העובד במקום העבודה. במסגרת מבחן ההשתלבות נבחן הפן החיובי כאשר תנאי להשתלבות במפעל זה הוא שבפועל קיים מפעל שאפשר להשתלב בו כאשר הפעולה שמבצע העובד היא חלק אינטגרלי מהמערך הארגוני של המפעל. הפן השלילי במבחן בודק כי ספק השירות הוא אינו בעל עסק עצמאי משלו שמעניק שירותים למפעל כגורם חיצוני. במסגרת מבחן זה ייבדק האם ספק השירות אינו מעסיק עובדים ואינו מסתכן בסיכוני הפסד וסיכויי רווח.
2. מבחן רציפות הקשר ותקופתו - ככל שתקופת ההתקשרות היא ארוכה יותר תגבר הנטייה להכיר במערכת היחסים כיחסים שבין עובד ובין מעסיק.
3.  מבחן הכפיפות והפיקוח - בוחן האם ספק השירות היה כפוף למרותו של מזמין השירות. כמו כן ייבדק האם מזמין השירות נהג לפקח על שעות עבודתו של ספק השירות, האם הוא נדרש לבקש ממנו אישור לצאת לחופשה וכו'. במקרים שהתשובות לשאלות האלו הן חיוביות, הנטייה תהיה לראות במערכת היחסים בין הצדדים כמערכת יחסים שבין עובד שכיר ובין מעסיק.
4. מבחן התלות הכלכלית - תיבחן קיומה של מערכת יחסים בלעדית בין ספק השירות ובין מזמין השירות כאשר במצב שבו ספק השירות נתן שירותים אך ורק למעסיק אחד, תגבר הנטייה לראות בו עובד שכיר.
5. מבחן כלי העבודה - משמש אף הוא את בית הדין לעבודה בבואו לקבוע האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. כאשר כלי העבודה והביגוד סופקו לנותן השירות על ידי המזמין כאשר העבודה התבצעה במפעלו של המזמין, נראה כי הדבר יתרום לקיומו של יחסי עבודה בין הצדדים.
6. בחינת רישום הקבלן בביטוח לאומי ובמס הכנסה - אם ספק השירות רשום כעצמאי בביטוח לאומי ובמס הכנסה ואף היה רשום כך לפני תחילת התקשרותו עם מזמין השירות, נראה כי עובדה זו תתרום לכך שייקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים.
   

חשוב לציין כי אלו הם רק חלק מהמבחנים שנקבעו בפסיקה המשמשים את בית הדין לעבודה לצורך הכרעה בסוגיית קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים. לצורך קביעת קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים בית הדין לעבודה ייבחן את כלל נסיבותיו של המקרה הספציפי שעומד בפניו ואת מאפייני הצדדים.

קביעת יחסי עבודה בין צדדים - מהו הסיכון למעסיק?

כאשר בית הדין לעבודה קובע כי בין מזמין השירות ובין ספק השירות התקיימו יחסי עובד – מעסיק לקביעתו יש משמעויות מרחיקות לכת כלפי מזמין העבודה שלפתע מסווג כמעסיק. מעבר לחובת המעסיק להפריש לעובד זכויות סוציאלית הוא נחשף לסיכון לתביעה מצד העובד בגין אובדן זכויות שמגיעות לו לנוכח העובדה שהמעסיק לא הפריש עבורו כספים לקרן פנסיה בעוד היה מחויב לעשות זאת.

נוסף על כך המעסיק חושף את עצמו לסיכון שיאלץ לבצע התחשבנות מחודשת מול המוסד לביטוח לאומי ורשויות המס. במקרים שבהם רוב המבחנים שנקבעו בפסיקה מלמדים על קיומה של מערכת יחסי עבודה בין הצדדים, כדי להגן על עצמו מחבות רטרואקטיבית בתשלומים שונים מומלץ למעסיק להימנע מהעסקת עובדים כספקי שירות עצמאיים ופרילנסרים.

במקרה שספק השירות מעוניין לעבוד כנגד מסירת חשבוניות, רצוי כי המעסיק ייתן לכך ביטוי בהסכם ההתקשרות עימו. בהסכם רצוי לציין כי ספק השירות יזם את דרך ההתקשרות הזו וכי למרות העובדה שהוצע לו לעבוד כעובד שכיר, הוא העדיף לעבוד כנותן שירותים פרילנסר. יתרה מזאת, כדי לבסס את מתכונת ההעסקה הזו ולמנוע טענות עתידיות מצד ספק השירותים ניתן לצרף לחוזה ההתקשרות את אופן חישוב השכר שנקבע בין הצדדים עבור ביצוע העבודה.