המעסיקה מסרה לעובד מכתב פיטורין, וטענה כי הוא התפטר

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 4.3 מתוך 5

התובע הינו שוחט במקצועו, אשר הועסק על ידי אגודה המעניקה שירותי שחיטה במשחטות שונות ברחבי הארץ. הוא החל את עבודתו בחודש נובמבר 2009 ופוטר לטענתו בחודש דצמבר 2012, על רקע דרישתו לקבל את זכויותיו כדין. מנגד טענה המעסיקה, כי העובד התפטר ביוזמתו.

בנסיבות אלה עתר התובע לתשלום פיצויי פיטורין, פיצוי בגין פיטורין שלא כדין ותשלום זכויות סוציאליות, על רקע קיומם של יחסי עובד- מעביד. בית דין האזורי לעבודה בבאר שבע נדרש להכריע האם התובע זכאי לפיצויים.

התובע זומן לשיחה עם המנהל ובסופה נמסר לו מכתב פיטורין

בתחילת חודש דצמבר 2012, זומן התובע לשיחה עם מנהל החברה, ונאמר לו כי הוא מפוטר לאלתר ואף הובטח לו כי החברה תשלם לו את מלוא זכויותיו. במעמד זה נמסר לתובע מכתב פיטורין, אולם התובע מחה על ההחלטה, וטען כי הוא פוטר רק משום שעמד על זכויותיו לתלושי שכר הוגנים ולהפרשת כספים לקרן הפנסיה.

לטענת התובע, הנתבעת הפיקה תלושי שכר פיקטיביים שאינם שיקפו את השכר לו היה זכאי, מאחר ושולם לו פחות משכר מינימום, ובתלוש התווסף רכיב שהוגדר כשעות נוספות, על מנת לענות לכאורה על דרישות שכר מינימום, בשעה שהוא כלל לא ביצע שעות נוספות. עוד טען כי לא נמסרו לו תנאי העבודה, והעברת התשלומים לגמל ולקרן השתלמות בוצעה באיחור ניכר, ואף חושבה לפי השכר הפיקטיבי.

המעסיקה נענתה לבקשת העובד ומסרה על פי בקשתו מכתב פיטורין

מנגד טענה הנתבעת, כי התובע הוא זה שביקש לסיים את יחסי העבודה, והיא הסכימה לשלם לו פיצויי פיטורין, לפנים משורת הדין, למרות שהיא התנגדה להפסקת עבודתו. אולם התובע לא הגיע לחתום על טפסים שהועברו אליו, על כן לא קיבל את פיצויי הפיטורין.

עוד טענה הנתבעת, כי התובע קיבל את מלוא זכויות העובדים המגיעות לו כדין, ותנאי העסקתו נמסרו לו בעל פה, כאשר נקלט בחברה.

נטל ההוכחה בעניין סיום יחסי העבודה מוטל על המעסיקה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי הנתבעת מסרה לידי התובע מכתב פיטורין, על כן נקבע כי המכתב בידי עובד יוצר חזקה לפיה הוא פוטר, ועל המעסיקה מוטל הנטל להוכיח אחרת. מאחר ועל פי ההלכה הפסוקה, מעסיק המפקיד בידי העובד מכתב פיטורין, עלול לשאת בתוצאות מסירת המכתב, ולהתחייב בתשלום פיצויי פיטורין.

מעיון בתלושי השכר, עלה כי הושמט מספר שעות העבודה שביצע התובע, ואף לא צוין מספר השעות אותן ביצע מדי חודש, על כן נוצר חשד כי אכן לא מדובר בשעות נוספות, כפי שטען התובע. לפיכך נקבע כי החישוב שנערך על ידי המעסיקה, לצורך קביעת שיעור השכר, אינו ברור ואף אינו מתיישב עם הסכום המצוין בתלושי השכר.

בנסיבות אלה העדיף בית הדין את החישוב שהציג התובע, באמצעות חשבת שכר, לקביעת חישוב פיצויי הפיטורין. עוד נקבע כי פיטוריו של התובע בוצעו שלא כדין, מאחר והתובע זומן לשיחה במשרדי החברה, ובסופה קיבל מכתב פיטורין, ללא עריכת שימוע כדין, והזדמנות כנה להביע את עמדותיו, וללא הודעה מוקדמת.

בסופו של דבר חייב בית הדין לשלם לתובע סכום כולל של 63,000 שקלים, בגין פיצויי פיטורין, פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, וזכויות סוציאליות נוספות.

ס"ע 45594-02-12