עובדת זרה קיבלה תמורת עבודתה אשרת עבודה בלבד

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עובדת זרה ממולדובה הגישה תביעה לפיצויים נגד נכה בעלת שיתוק מוחין ואמה, בגין תקופת עבודתה כמטפלת סיעודית וסיום יחסי העבודה. בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע, האם התובעת זכאית לתשלום שכר ולזכויות סוציאליות שלא שולמו כדין.

התובעת הגיעה ממולדובה לישראל בחודש נובמבר 2013, על מנת לעבוד בארץ כמטפלת סיעודית. לפני שהחלה לעבוד אצל הנתבעות, היא טיפלה בקשיש במשך שנה וחצי, עד שנכנס לבית אבות. בחודש אוגוסט 2011, היא החלה לטפל בנכה הסובלת משיתוק מוחין ובעלת 100% נכות. העסקתה הוסדרה על ידי חברת כוח אדם, ואשרת העבודה של התובעת היתה על שמה של הנכה.

לאחר כשנתיים של עבודה רצופה, התובעת חשה ברע ואושפזה בבית החולים, שם נקבע כי היא סובלת משטף דם במוח. במהלך האשפוז, התברר כי התובעת לא היתה מבוטחת בביטוח בריאות, ולכן נותר חוב לבית החולים בסך של 85,000 שקל.

התובעת נדרשה לשלם את מלוא הסכום עבור הטיפול הרפואי, ושוחררה כעבור שבועיים, לחופשת מחלה בת 90 ימים, ומאז לא שבה לעבוד אצל הנתבעות. 

התמורה היחידה שקיבלה היא אשרת העבודה

לטענת התובעת, היא החלה בעבודתה אצל הנתבעות, לאחר שלושה חודשים בהם היתה מובטלת, והסכימה לעבוד בהיקף משרה מצומצם ללא שכר, על מנת שתוכל להיות זכאית לחידוש אשרה, בניגוד לזכויות עובדים זרים.

בפועל התובעת עבדה בבקרים בניקיונות משק בית בבתים אחרים, ותמורת עבודתה עם הנכה לא קיבלה שכר, או תנאים כלשהם. היא עבדה בין שלוש לארבע שעות אחר הצהריים, ולעיתים היתה מגיעה בשעות הלילה, כדי להחליף לנכה בגדים ומצעים.

עוד טענה, כי בכל פעם שהעלתה את נושא השכר, אמרה לה אמה של הנכה, כי אם לא מתאים לה, היא לא תקבל ויזה. ואף ציינה, כי האם לא היתה מרוצה מהאופן בו ניקתה את הבית, ואילצה את התובעת לשלם לה מכספה מידי שבוע 250 שקל, עבור ניקיון הבית על ידי עוזרת אחרת.

האם דרשה מהמטפלת למצוא מחליפה על חשבונה

לפני שאושפזה בבית חולים, נמסר לתובעת כי הביטוח הרפואי שלה פג, והיא בקשה מספר פעמים מאמה של הנכה, לפעול לחידושו. אחרי שהשתחררה מבית החולים, האם התנצלה בפניה, וטענה כי הדבר נשכח ממנה, ודרשה ממנה לבוא לפחות פעם ביומיים לרחוץ את בתה. התובעת סירבה בטענה כי היא בחופשת מחלה. בתגובה ביקשה האם כי התובעת תמצא לה מחליפה ותשלם לה מכספה.

מנגד טענו הנתבעות כי יש לדחות את התביעה נגד האם, מאחר שלא התקיימו בינה ובין התובעת יחסי עובד מעביד, והבת הנכה היתה מעסיקתה היחידה, מאחר והגמלה שהיא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי המשמשת להעסקתה משולמת ישירות לחשבונה.

עוד נטען כי התובעת התגוררה בביתן והן דאגו לכל צרכיה, ותמורת עבודתה קיבלה מדי חודש, 900 דולר במזומן. הן ביטחו את התובעת בביטוח רפואי יקר. אך בעת שאושפזה פנתה האם למבטחת בדרישה לתשלום הוצאות האשפוז, אך נתקלה בסירוב מסיבה לא ברורה.

הנכה הוסיפה כי בין השתיים נרקם קשר חברי, והיא אף הזמינה אותה לחופשה באילת ושילמה על כל הוצאותיה, ובמהלך העבודה יצאה לחופשה בתשלום בת שלושה שבועות לרגל חתונת בתה במולדובה.

התובעת תקבל החזר שכר ופיצויי פיטורין

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית הדין כי הנתבעות לא הרימו את הנטל להוכיח כי שילמו לתובעת שכר ותנאים סוציאליים בגין עבודתה כמטפלת סיעודית. עוד נקבע כי מאחר והתובעת התפטרה בעת האשפוז, בשל מצבה הבריאותי הלקוי, היא זכאית לפיצויי פיטורין.

בסופו של דבר נקבע כי הנתבעות יפצו את התובעת בסך של 58,500 שקל, סכום זה כולל: שכר עבודה מינימום, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, פיצויי פיטורין והחזר הוצאות בגין טיפולים רפואיים. בנוסף הנתבעות יישאו בהוצאות משפט בסך 6,000 שקל.

סע"ש 24445-03-13