פיצויי פיטורין עקב התפטרות בשל מצב נפשי לקוי

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

התובעת הועסקה על ידי חברה לייבוא ולשיווק מוצרי קוסמטיקה, כדיילת מכירות בסניף חברת סופרפארם למעלה מעשר שנים. לאור התפטרותה מחמת מצבה הבריאותי הלקוי, היא פנתה לבית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו והגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורין, ופיצוי בגין עגמת נפש.

התובעת טענה כי במהלך כל תקופת העסקתה, היתה עובדת נאמנה ומצטיינת ואף זכתה להערכה ולתעודות הצטיינות. בחודש אוקטובר 2010, היא נחבלה מדלת במהלך עבודתה ושהתה בחופשת מחלה במשך שלושה שבועות כתוצאה מהפגיעה בתאונת עבודה.

לאחר התאונה היא ניסתה לחזור לתפקידה כדיילת יופי, אולם פגיעתה הפיזית הותירה בה משקעים נפשיים שהלכו והחמירו והיא אובחנה כסובלת מהפרעות לחץ כתוצאה מהתנגשות בדלת, ואף ניתן לה טיפול תרופתי. עקב כך היא פנתה אל האחראית ומסרה כי אינה מסוגלת להמשיך בתפקידה וברצונה לשוחח עם מנהליה כדי למצוא פתרון למצב. למרות הבטחות האחראית, לא נעשה דבר.

 רופאה תעסוקתית קבעה שהתובעת אינה כשירה לעבוד

לאור הידרדרות משמעותית במצבה הנפשי, ובעקבות החלטת הרופאה התעסוקתית, כי היא אינה כשירה לעבודתה בשל מצב בריאותה, הודיעה התובעת למעסיקה על סיום יחסי עובד מעביד וטענה כי היא זכאית לתשלום פיצויי פיטורין ומלוא זכויות עובדים המגיעות על פי הדין.

בתגובה שלחה המעסיקה מכתב, שבמסגרתו הודיעה כי מאחר שלשם קבלת התשובות מהרופאה התעסוקתית נדרש ויתור על סודיות רפואית, והיא סירבה לוותר על החיסיון הרפואי, נמנעה ממנה האפשרות לדעת מהן מגבלותיה ומהי העבודה החלופית שניתן להציע לה. לפיכך, היא רואה בהודעתה כהודעת התפטרות ודוחה את כל דרישותיה הכספיות.

הצעת העבודה החלופית ניתנה בחוסר סמכות ובניגוד להחלטת הרופאה

כעבור ימים ספורים ממתן התגובה, העבירה התובעת לידי המעסיקה העתק של התיק הרפואי, אף שלטענתה לא היתה מחויבת לעשות כן, ודי בהצגת תעודה רפואית מהימנה כדי שתהווה ראיה מספקת למצב הבריאותי. וחזרה על דרישתה למצות את זכויותיה. בתגובה הציעה המעסיקה עבודה חלופית, באותם התנאים, במרכז הלוגיסטי של החברה.

לטענת התובעת, תשובת המעסיקה נעשתה בחוסר תום לב, בהתעלם מהחלטת הרופאה התעסוקתית כי היא אינה כשירה לעבודתה, תוך כוונה להימנע מתשלום זכויותיה. וציינה כי יש לראות את התפטרותה כפיטורין. לפיכך עתרה לקבל פיצויי פיטורין, הלנת פיצויי פיטורין, פיצויים בגין נזק ממוני ועגמת נפש.

מנגד טענה המעסיקה כי היא נאלצת להתמודד עם תופעה שהולכת ומתרחבת בקרב דיילות היופי שמועסקות אצלה, המוציאות אישורים רפואיים בדבר מצב בריאותי לקוי, ודורשות פיצויי פיטורין. על כן נאלצה לבחון את הנסיבות העומדות מאחורי הצגת האישור הרפואי של התובעת.

עוד טענה כי האישור אינו מציין כל בעיה רפואית מסוימת, אלא יש בו אמירה כללית, כי בשל מצב בריאותה הנוכחי היא אינה כשירה לעבודה. על כן לא ניתן להבין מהו הליקוי במצב בריאותה של התובעת וכיצד הוא פגע בכושר עבודתה. ואף טענה כי החבלה גרמה לפגם אסתטי בפניה של התובעת, לכן לא רצתה לעבוד כדיילת יופי, אך לא היתה כל מניעה רפואית כי היא תעבוד במרכז הלוגיסטי של החברה ומצב בריאותה לא הצדיק מבחינה רפואית את התפטרותה.

התובעת הוכיחה כי נסיבות התפטרותה מצדיקות תשלום פיצויים

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי התובעת סבלה ממצב נפשי בעייתי אשר הצדיק את הפסקת עבודתה. היא התפטרה מחמת מצבה הבריאותי ואף המציאה אישור רפואי, לפיכך היא זכאית לפיצויי פיטורין על פי החוק.

בנסיבות אלו התביעה התקבלה ברובה, והמעסיקה חויבה לשלם לתובעת פיצויי פיטורין בסך 43,390 שקלים ופיצוי בגין עגמת נפש בסך של 15,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 18,000 שקלים.

סע"ש 29043-06-13