העובדת שפוטרה ביקשה להמשיך בעבודתה כדי להשלים שנה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

התובעת הועסקה בתפקיד פקידותי בחברה העוסקת בענף הבנייה והיזמות, בתקופה של 12 חודשים. במהלך חודש אוקטובר 2011, נערכה שיחת שימוע והיא התבשרה על פיטוריה, אולם היא המשיכה לעבוד עד סוף ינואר 2012, על פי בקשתה. בתום יחסי עובד מעביד העובדת פנתה אל בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו ועתרה לחיוב המעסיק בגין פיצויי פיטורין, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל ודמי הבראה.

על פי עובדות כתב התביעה, בתחילת חודש אוקטובר 2011, זומנה העובדת לשיחת שימוע, במהלכה העלה מנהל העבודה טענות שונות בנוגע לתפקודה, ובין היתר טען כי באופן קבוע היא נוהגת לאחר, מתעסקת בענייניה הפרטיים במהלך המשמרת, ואף מתפקדת באופן לקוי בנושאים שונים הקשורים לעבודתה. בתום השיחה היא נתבקשה לשנות את התנהגותה.

הפיטורין נכנסו לתוקף כחודשיים וחצי לאחר עריכת השימוע

לטענת התובעת, במהלך אותה שיחה הודיע לה המנהל כי הוא אינו מרוצה מתפקידה והוא מתכוון לפטרה בשל התנהלותה, אך בפועל היא המשיכה לעבוד עד סוף חודש ינואר 2012, ובמועד זה קיבלה מכתב פיטורין, שבו נכתב כי הפיטורין יכנסו לתוקפם החל מתאריך 31.1.12. על כן היא השלימה שנת עבודה מלאה ולטענתה היא זכאית לקבל פיצויי פיטורין.

המעסיק אינו חלק על העובדה כי פיטר את התובעת, אולם טען כי הצדדים סיכמנו ביניהם שהיא תסיים את עבודתה במועד אחר. כאשר התאריך היה ברור וידוע. עוד ציין כי ראה בזה תקופת עבודה נוספת שבסיומה היא הפסיקה מרצונה לעבוד.

בנוסף טען כי מכתב הפיטורין נמסר בחודש אוקטובר, ימים ספורים לאחר שיחת השימוע, אלא שלבקשתה, הוא הסכים להמשיך להעסיקה לצורך קבלת זכאות לדמי אבטלה, בכפוף להסכמתה להתפטר מרצון, לפיכך היא אינה זכאית לפיצויי פיטורין.

בית הדין קבע כי התובעת פוטרה לאחר שנה ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורין

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי התובעת פוטרה לאחר הליך השימוע, בעקבות אי שביעות רצון של המעסיק מתפקודה, וקבע שהעובדה כי הוא הסכים להמשיך ולהעסיקה בפועל, עד לסוף חודש ינואר 2012, אינה משנה את זכאותה לתשלום פיצויי פיטורין. עוד סבר שהמעסיק לא הוכיח כי התקיימו נסיבות חריגות של הפרת משמעת, המצדיקות עילה להפחתת פיצויי פיטורין.

בנסיבות אלו קבע כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורין בסך של 6,300 שקלים, בגובה משכורתה החודשית. עם זאת, בשל המחלוקת בין הצדדים בדבר עצם הזכאות, הפחית את פיצויי ההלנה והעמיד אותם בגובה של הפרשי הצמדה וריבית חוקית בלבד, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

מאחר שהוכח כי לתובעת נמסרה על פיטוריה, אולם היא ביקשה כי הפיטורין יכנסו לתוקפם במועד מאוחר יותר, היא אינה זכאית לתמורת הודעה מוקדמת. אך היא זכאית לפיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל ולדמי ההבראה, שלא שולמו לה במלואם. בסופו של דבר התביעה התקבלה בחלקה, והמעסיק חויב לשלם לעובדת סך של 10,620 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ד"מ 43332-01-13