האם המכתב שקיבלו המורים מההנהלה הוא מכתב פיטורין?

דרגו את המאמר

שני מורים שהועסקו במוסד חינוך חרדי שאינו רשמי, עתרו לבית דין האזורי לעבודה בירושלים ותבעו פיצויי פיטורין וסעדים נוספים הנובעים מאופן פיטוריהם, בהתאם לזכויות מורים שהם עובדי מוסדות חינוך רשמיים. מנגד טענה הנהלת המוסד כי התובעים התפטרו בעקבות דרישתה לשנות את היקף העסקתם.

במשך למעלה מעשר שנים, התובעים לימדו בשעות אחר הצהריים את מקצועות החול במוסד חינוך חרדי, כאשר בכל יום לימודים עבדו כשלוש שעות, שהתפרשו על גבי 13.75 שעות שבועיות. התובעים מעולם לא היו רשומים במצבת המורים המדווחים לתקצוב משרד החינוך ושכרם שולם מתוך תשלומי ההורים בהתאם לקצב הגבייה. כמו כן, במהלך כל תקופת העסקתם, לא קיבלו תלושי שכר.

התובעים קיבלו מכתבים בהם נאמר כי מקומם בשנה הבאה אינו מובטח

בחודש מאי 2011, נשלחו לתובעים מכתבים זהים, בהם התבשרו על החלטת ההנהלה לבצע שינויים מהותיים במערכת שעות הלימודים ולקצץ בהיקף שיעורי החול, ונאמר כי לא ניתן להבטיח את העסקתם בשנת הלימודים הבאה. ימים ספורים לאחר קבלת מכתבי הפיטורין, נוהלו מספר שיחות ופגישות בין נציגי המוסד לבין התובעים, ומאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה, פנו התובעים לבית הדין.

התובעים טענו כי פוטרו עם קבלת מכתבי הפיטורין, על כן דרשו לקבל פיצויי פיטורין ותשלום זכויות עובדים נוספות. עוד טענו כי לא נערך שימוע כהלכתו והם זכאים לשכר החודשים יולי ואוגוסט 2011 אשר לא שולם להם.

הנתבעת טענה כי לא התכוונה לפטר את המורים, אלא להעסיקם במתכונת שונה

מנגד טענה הנהלת המוסד כי היא בקשה לקצץ את היקף השעות בחצי שעה, והיא כלל לא התכוונה לפטרם, אלא ביקשה לערוך שינויים בהיקף העסקתם, על כן לטענתה המורים התפטרו מאחר שלא היו מעוניינים כלל להמשיך לעבוד אצלה.

בית הדין התרשם כי במכתב שנשלח לתובעים אין קריאה למשא ומתן בדבר שינוי תנאי ההעסקה, ואף לא קיבל את טענת הנתבעת, לפיה מצד אחד כתבה שהיא מפטרת את העובדים, ומצד שני ביקשה לנהל משא ומתן מתוך הנחה שלא יהיו פיטורין. עוד קבע כי הנתבעת לא התחייבה להעסיקם בשנה הבאה, אך מנעה מהם לבדוק אפשרויות עבודה אחרות, על כן הגיע למסקנה כי התובעים פוטרו מעבודתם אצל הנתבעת.

התובעים יפוצו בסך של 145,000 שקלים

בנסיבות אלה נקבע כי התובע הראשון שהועסק במשך 11 שנים זכאי לסך של 33,550 שקלים, והתובע השני שהועסק במשך 13 שנים זכאי לסך של 39,650 שקלים בגין פיצויי פיטורין. בנוסף נקבע כי שני התובעים זכאים לשכר עבור החודשיים האחרונים בהם הועסקו, וגם לדמי הבראה, תשלום נסיעות ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ואי הפרשה לקרן השתלמות.

בסופו של דבר נקבע שהנתבעת תשלם לשני התובעים ביחד ולחוד סך של 145,000 שקלים. עוד הוחלט כי לנוכח הפער בין סכום התביעה לסכום הפיצויים שנפסק ולאור התנהלות התובעים במהלך התביעה, התובעים יישאו בחלק מהוצאות המשפט של הנתבעת בסך של 16,000 שקלים.

ס"ע 44911-08-11
ס"ע 44929-08-11