העובדת פוטרה לאחר שבעלה איים על הבוס, האם הפיטורין בוצעו שלא כדין?

דרגו את המאמר

בית הדין האזורי בחיפה דן בשאלה האם פיטוריה של עובדת מכירות, בעקבות מסכת ההטרדות והאיומים של בעלה על הממונה עליה, היו שלא כדין והאם היא זכאית לסכום פיצויים גבוה יותר, מהסכום שקיבלה.

המעסיק קיבל איומים על חייו ועל חיי משפחתו אם לא יפטר את התובעת

התובעת עבדה במשך חמש שנים בחברה המשווקת ביגוד, בתפקיד נציגת מכירות. שכרה היה מורכב משכר בסיס ועמלות ובחודש מרץ 2009 היא פוטרה מעבודתה. במאי 2008 נפרדה התובעת מבעלה ובעקבות הפרידה החלה מסכת של איומים והטרדות כנגד התובעת, שמקורם ככל הנראה היו מבעלה לשעבר. במהלכם הצמיגים ברכב שקיבלה מהעבודה נוקבו, הממונה עליה קיבל הטרדות טלפוניות, בהן הוא נדרש לפטר את התובעת ואם לא יעשה זאת הוא ובני משפחתו ייפגעו. ואף אשתו של הממונה קיבלה שיחות מטרידות, בהן התבשרה כי התובעת והממונה מנהלים רומן.

התובעת פוטרה בשל התנהגותו האלימה של בעלה לשעבר

בעקבות ההטרדות הגישו התובעת והממונה תלונות במשטרה והתובעת התבקשה לצאת לחופשה ללא תשלום, בכדי שתוכל לפתור את ענייניה האישיים. במרץ 2009 זומנה התובעת לשימוע, בנוגע להמשך העסקתה בחברה, במהלכו נמסר לה על פיטוריה, בשל האיומים של בעלה על הממונה עליה. הממונה הוסיף כי אם היא לא תעזוב את החברה הוא יאלץ להפסיק לעבוד בה, מכיוון שהוא אינו יכול להמשיך לעבוד תחת צל האיומים של הבעל המטריד. התובעת קיבלה פיצויי פיטורין בסך של 19,096 שקלים, ובנוסף סכום של 14,618 שקלים שנצברו בקרן הפנסיה שלה.

תשלומי הפנסיה באים במקום פיצויי הפיטורין לפי ההסכם הקיבוצי

לטענת הנתבעת, חל על החברה הסכם קיבוצי מיוחד שבו נקבע, כי תשלומי המעביד לתכנית פנסיה מקיפה בשיעור 6%, באים במקום 72% מפיצויי הפיטורין. כמו כן, התובעת לא עמדה ביעדי המכירות, וקיבלה תלונות מלקוחות, אך בשל בעיותיה האישיות, לא ניתן היה להעביר אותה לתפקיד אחר. הנתבעת ניסתה לעזור לה בנסיבות האישיות ונשאה בתשלום הנזק של צמיגי המכונית שנוקבו על ידי בעלה.

התובעת טענה כי היא פוטרה שלא כדין ולא נערך לה שימוע, בו היא היתה יכולה להביע את עמדתה ולא נאמר לה מה סיבת הפיטורין. כמו כן טענה כי לא חל עליה ההסכם הקיבוצי המיוחד, המונע ממנה לקבל את מלוא פיצויי הפיטורין.

החברה נדרשה לבחור בין התובעת לממונה עליה

בית הדין לא התרשם מאמינותה של התובעת ומצא כי היא שינתה את גרסתה מספר פעמים במהלך הדיון המשפטי. כך לגבי השימוע, ולגבי זהותו של האדם שניקב את הצמיגים ברכבה. לעומת זאת דבריה של מנהלת החברה היו עקביים ומהימנים והיא טענה כי פיטורי התובעת נעשו כדין.

הממונה תיאר את הלחץ בו היה שרוי, במשך 75 ימים, והתברר כי הוא הציב אולטימטום לחברה ואמר כי אם התובעת לא תפוטר, הוא יעזוב את מקום העבודה.

בית הדין דחה את התביעה בגין פיטורין שלא כדין

בית הדין קבע כי פיטורי התובעת נבעו בעקבות התנהגותו של בעלה לשעבר ואינם קשורים להתנהלותה המקצועית בחברה. התובעת והממונה היו שניהם קורבנות של הבעל האלים ולנתבעת היו שתי אפשרויות, האחת היא לסיים את העסקתו של הממונה ששימש כסמנכ"ל השיווק והשנייה היא לסיים את העסקת התובעת. כאשר בסופו של דבר, החברה העדיפה את הסמנכ"ל על פני עובדת המכירות. עוד קבע בית הדין, כי לתובעת נערך שימוע כדין, למרות שלא נשלח מכתב זימון לשימוע ולא נכתבו בו מטרותיו.

בית הדין קבע כי פיטוריה של התובעת לא היו בניגוד לדין ולכן אין לפסוק לה פיצויים בגין פיטורין שלא כדין. אך עם זאת קבע כי התובעת זכאית לתוספת של 30,000 שקלים לפיצויי הפיטורין ועוד 8,000 שקלים עבור הוצאות המשפט.