איש האחזקה לא שובץ לתורנויות לילה ופוטר מעבודתו
| דרגו את המאמר |
|
התובע הועסק כאיש אחזקה בחברה לייצור ושיווק דברי מאפה, החל מחודש אוגוסט 2009, תחילה הוא הועסק באמצעות חברת כוח אדם וכעבור תשעה חודשים הוא החל לעבוד במאפייה באופן ישיר. בחודש ספטמבר 2010 הוא קיבל מכתב פיטורין ופוטר מהחברה.
התובע עתר לבית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו, לתשלום זכויות סוציאליות ולפיצוי בגובה שש משכורות, בגין פיטורין שלא כדין.
לפי ההסכם הקיבוצי לא ניתן לפטר עובד קבוע ללא סיבה מספקת
התובע טען כי הוא פוטר ללא שימוע ולא הובהרה לו הסיבה לפיטוריו, בניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף האפייה, הקובע כ ניתן לפטר עובד קבוע, רק כאשר קיימת סיבה מספקת ובהסכמת נציגות הפועלים. התובע טען כי בחוזה העבודה סוכם כי במשך חודשיים תתקיים תקופת ניסיון, אחריה ניתן להאריך את החוזה לחודשיים נוספים, בהסכמת הנהלת המאפייה. לכן יש לראות בו כעובד קבוע, מאחר שחלפה למעלה משנה לתחילת עבודתו, בהתחשב בתקופה שבה הוא הועסק דרך חברת כוח אדם.
התובע לא שובץ לתורנויות לילה, מכיוון שלא הצליח לטפל בתקלות שוטפות
מנגד טענה הנתבעת, כי התובע היה עובד זמני, לכן הוא לא זכאי לפיצויים. וכן, ועד העובדים לא היה מעורב בהליך הפיטורין, מאחר והתובע לא ביקש לשתף את הועד. הסיבה לפיטוריו היתה אי מקצועיות בעבודה, שהתבטאה בחוסר ביצוע כוננויות לילה, כיתר אנשי האחזקה. לדעת הנתבעת, כישוריו המקצועיים של התובע אינם מספקים לצורך ביצוע תורנויות, מכיוון שהוא לא מסוגל לתקן תקלות שוטפות כנדרש.
מנהל העבודה הבחין ברמתו הטכנית הנמוכה של התובע, בחלוף שלושה חודשי עבודה, לאחר שהתובע גרם נזק למכשיר מסוג של מכבש, בעת שניסה לתקן אותו. תגובתו של התובע היתה כי אינו יודע לאתר סיכון לתקלות ולתקן אותן. המנהל הוסיף כי מאחר והתובע אינו יודע לטפל בתקלות, לא היה צורך חיוני לשבץ אותו בתורנויות לילה.
התובע פוטר בניגוד לעמדת הממונה הישיר
לטענת התובע, הוא לא שובץ לכוננויות לילה, מאחר ומנהלו הישיר אמר לו שהוא עובד מספיק קשה במהלך היום, לכן הוא לא יכול לעבוד בשעות הלילה מענייני בטיחות. התובע נתמך בעדותו של המנהל האישי, שהבהיר כי הוא היה מרוצה מאופן תפקודו של התובע במהלך היום, לכן ויתר לו על משמרות הלילה.
לדעת בית הדין, הנתבעת לא הוכיחה שהיתה סיבה מספקת לפיטורי התובע. ההחלטה לא לשבץ אותו לתורנויות לילה, היתה של הממונה הישיר והוא אף מעולם לא שובץ לתורנויות, כך שלא היתה לתובע הזדמנות להוכיח את היכולות שלו, לפיכך הנתבעת לא היתה יכולה לדעת אם הוא מתפקד כראוי או לא.
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו קיבל את התביעה וקבע כי פיטוריו של התובע נעשו באופן לקוי, בניגוד להסכם הקיבוצי, בזמן ששהה בחופשת מחלה וללא שימוע.
הנתבעת תפצה את התובע בגין פיטורין שלא כדין, בסך של 30,132 שקלים, בגין דמי הודעה מוקדמת בסך 3,240 שקלים ועוד זכויות סוציאליות נוספות בגובה 6,500 שקלים נוספים.