האם פיטוריו של טכנאי שירות בן 61, היו מוצדקים?

דרגו את המאמר

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בשאלה, האם פיטוריו של טכנאי השירות בבזק, לאחר 17 שנות עבודה, נבעו עקב פנייתו בתביעה נזיקית נגד החברה, או שמא מדובר באי התאמה לעבודה, כפי שנטען בפיטוריו. וכן, מהו גובה הפיצוי שיש לקבוע האם אכן הפיטורין אינם מוצדקים?

התובע נפל מסולם במהלך העבודה והוכר כנפגע עבודה

התובע, יליד 1948, הועסק בבזק כטכנאי שירות לקוחות. במשך 17 שנות עבודתו בחברה הוא נחשב לעובד מוערך ובשנת 2005 קיבל תואר של עובד מצטיין. באוקטובר 2001 הוא נפל מסולם במהלך עבודתו ונפצע בגב ובראש. בעקבות הנפילה התובע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה בשיעור של 10%. כשבע שנים מיום התאונה, הוא הגיש תביעה נזיקית כנגד בזק, שהסתיימה בפשרה.

בעקבות תכנית התמריצים של בזק נמצאו ליקויים בתפקודו של הטכנאי

בשנת 2007, עקב הפיכתה של בזק לחברה פרטית, היא החלה להפעיל תכנית תמריצים, המבוססת על קביעת יעדים אישיים ומדידה אישית. בעקבות התכנית נמדדו לכל הטכנאים תפוקות לשעת נוכחות, שיעור המכירות, וסקר של שביעות רצונם של הלקוחות.
לאחר שנמדדו ביצועיו של התובע, הוא נדרש לשפר את תפקודו בתחומי המכירות והתקלות החוזרות, כעבור חודש הוא זומן לשימוע לפני פיטורין, והתבשר על פיטוריו.

סיבת הפיטורין היא הגשת התביעה בעקבות תאונת העבודה

התובע טען כי הסיבה האמיתית לפיטוריו היא הגשת התביעה הנזיקית בגין תאונת העבודה והעיד כי מיום שהגיש אותה היחס כלפיו השתנה, והממונים מעליו התנכלו לו בעבודתו, עד לפיטוריו השרירותיים. בזק טענה כי הוא אינו מתאים לתפקיד, חרף כל שנות הניסיון והוותק שצבר והיותו עובד מוערך.

התובע הדגיש כי הוא פוטר בגיל 61, והפך למובטל בעל כורחו, בשל הסיכוי הקלוש למצוא עבודה חדשה. פיטוריו הותירו אותו ללא פנסיה, עד שיגיע לגיל הפרישה וגרמו לו ולמשפחתו נזקים כלכליים ונפשיים, לכן הוא עתר לקבל פיצוי בגין פיטורין שלא כדין בסך 400,000 שקלים.

אין קשר בין הפיטורין להגשת התביעה הנזיקית

בזק הודתה כי התובע אכן היה עובד מוערך, עד לכניסתה של תכנית התמריצים, בה התברר כי התובע אינו עומד ביעדים שהציבו לו. בעקבותיה נפגש התובע עם הממונים עליו בעניין אי שביעות רצון מתפקודו ולאחר שלא חל שיפור בעבודתו הוא זומן לשימוע והוחלט לפטרו. הנתבעת הכחישה את הקשר של הפיטורין לתביעה הנזיקית וטענה כי הליך הפיטורין החל רק כתשעה חודשים לאחר הגשת התביעה.

הנתבעת טענה כי עד לשנת 2007 לא הופעלה תכנית למדידת ביצועי העובדים, אך בית הדין הגיע למסקנה כי גם לפני שהפכה בזק לחברה פרטית, היא מדדה את טיב עבודתם של הטכנאים באמצעות חברת הערכה חיצונית והתובע אף זכה לשבחים על תפקודו ודורג תמיד במקום גבוה מבחינה מקצועית, אך במקום נמוך יחסית מבחינת המכירות.

בית הדין קבע כי מדובר בפיטורין שלא כדין והנתבעת תפצה את התובע

שופטת בית הדין טענה כי לא ייתכן שעד שנת 2007 התובע נחשב למצטיין ופתאום מצבו התדרדר עד לרמה שדרשה פיטורין. כמו כן דחתה השופטת את הראיות החלקיות והמועטות שהציגה הנתבעת, בהן התובע אינו מבצע את תפקידו כראוי.

בית הדין קבע כי לא הוכח קשר בין התביעה הנזיקית לפיטוריו של התובע, אך עם זאת פסק כי מדובר בפיטורין שלא כדין, שבוצעו בחוסר תום לב, מאחר ובפני תובע וכן בפני בית הדין, לא הוצגה הסיבה האמיתית של פיטוריו ומנעה ממנו להתגונן, בעת השימוע, מפני הטענות כלפיו.

בבואו של בית הדין לפסוק את הפיצוי הראוי, הוא התחשב בשנות הוותק של התובע, מסירותו לעבודה והיותו מפוטר בהיותו בן 61, גיל בו הסיכוי למצוא פרנסה חדשה נמוך מאוד. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין פיטורין שלא כדין בסך 119,600 שקלים ותישא בהוצאות המשפט בסך 10,000 שקלים.