האם המטפלת הסיעודית זכאית לפיצויי פיטורין, לאחר שהמטופלת שלה נפטרה?

דרגו את המאמר

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו דן בזכאות לפיצויי פיטורין, של עובדת סיעודית בגין פטירתה של הקשישה בה היא טיפלה.

התובעת, עולה חדשה מרומניה, עבדה במשך עשר שנים כמטפלת סיעודית של קשישה, במסגרת חברה לסיעוד ורווחה. בארבע השנים הראשונות לעבודתה היא היתה על תקן של עובדת זרה, אך בשנת 2006 היא נישאה לבחור ישראלי ומאז היא בסטטוס של תושב קבע ובעלת אזרחות ישראלית.

האם המטפלת זכאית לפיצויי פיטורין לאחר פטירת המטופלת?

באוגוסט 2012 נפטרה המעבידה של המטפלת והתובעת הודיעה לחברה שהעסיקה אותה כי היא מצפה לקבל פיצויי פיטורין, בגין הפסקת יחסי העבודה בין הצדדים וכן עתרה לתשלום תמורת הודעה מוקדמת ופדיון חופשה. החברה טענה שהציעה למטפלת הסיעודית להשתבץ מיד בעבודה חדשה אצל קשישה אחרת, אך המטפלת סירבה להצעה והחליטה לעזוב מיוזמתה את החברה.

למטפלת זרה מגיעים פיצויי פיטורין, אך לא כך למטפלת ישראלית

החברה לסיעוד טענה, כי התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורין, משתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא העובדה שיחסי העבודה כלל לא נפסקו, אלא התובעת קיבלה מיד הצעת עבודה חלופית, אך מסיבותיה האישיות היא החליטה שלא לקבל אותה.

הסיבה השנייה היא שינוי בסטטוס של המטפלת, ממעמד של עובדת זרה, לבעלת תעודת אזרחות ישראלית בעקבות נישואיה, לכן טענה הנתבעת, כי לא חלות על התובעת הוראות החוק של המוסד לביטוח לאומי בנוגע לעובדים זרים.

הנתבעת הבהירה כי כאשר מטפלת סיעודית בעלת אזרחות ישראלית, מפסיקה לעבוד עם קשיש עקב פטירתו, היא עוברת לטפל במטופל אחר. לכן, עצם הפטירה אינה מהווה סיום יחסי עובד מעביד. הנתבעת הוסיפה כי במצבי פטירה של מטופלים, פיצויי פיטורין משולמים אך ורק לעובדים זרים, בהתאם לנוהל של המוסד לביטוח לאומי.

בעקבות המחלוקת בין הצדדים, התובעת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו. במסגרת הדיון המשפטי מסרו הצדדים את הטענות. והשאלה המרכזית שעלתה היא האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורין.

המעסיקה האמיתית של המטפלת היא הקשישה אותה סעדה

סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורין קובע כי כאשר הופסקה העבודה מחמת פטירה של המעביד, העובד זכאי לפיצויי פיטורין, כאילו הוא פוטר מעבודתו. במקרה זה המעבידה של התובעת היא חברת הסיעוד ולא הקשישה שנפטרה. אך עם זאת השופט קבע כי מי שתפקדה בפועל כמעסיקה, היא המנוחה, שהיתה עם התובעת בקשר יום יומי במשך עשר שנים, והיא זו שנתנה לה הנחיות והוראות מדויקות לגבי אופן העבודה. תפקידה העיקרי של הנתבעת היה להעביר את השכר בין המטופלת אל המטפלת.

נוהל הפיצויים לעובדים זרים בלבד מפלה לרעה את המטפלים הישראלים

עוד קבע השופט, כי הנוהל שעובד סיעודי זר מקבל פיצויים, כאשר המטופל שלו נפטר, בעוד שעובד בעל אזרחות ישראלית לא מקבל מאום, מקפח בצורה לא הוגנת את המטפלים הישראלים שעוסקים באותו ענף ודין הנוהל להתבטל.
בנוגע לטענה כי התובעת קיבלה הצעה לעבודה חלופית וסירבה לה, התברר בעת הדיון כי התובעת מעולם לא קיבלה הצעה מסוג זה ואף הנתבעת לא עשתה צעד אחד בכדי למצוא לתובעת עבודה חדשה.

בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה במלואה. חברת הסיעוד תשלם לתובעת סכום כולל בסך 44,585 שקלים, בגין פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.