האם רופאה עצמאית זכאית לפיצויי פיטורין בתום עבודתה?

דרגו את המאמר

התובעת הועסקה על ידי קופת חולים מאוחדת, במשך 33 שנים, כרופאת משפחה וילדים במעמד עצמאי. הרופאה סיימה את עבודתה ביוזמת הקופה, לאחר שהגיעה לגיל הפרישה. עם סיום עבודתה עתרה הרופאה להכיר בה כעובדת ולתשלום פיצויי פיטורין ודמי הבראה. הקופה דחתה את בקשתה, בטענה כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, נידרש לבחון את מערכת היחסים בין הצדדים, להכריע האם מדובר ביחסי עובד מעביד, או שלתובעת מעמד של קבלן עצמאי.

מעמדה של הרופאה השתנה משכירה לעצמאית בעקבות תביעה קודמת

התובעת, ילידת 1935, למדה רפואה בגרמניה, עלתה ארצה בשנות השבעים והחלה לעבוד בקופה, במעמד של רופאה שכירה. בעקבות תביעה שהגישה בשנת 1993, על סך כחצי מיליון שקלים, בה היא בקשה לקבל כספים עבור המטופלים שהופנו ישירות אליה. הגיעו הצדדים להסדר, בו התחייבה הרופאה לתת שירותים רפואיים למבוטחי הקופה, המעוניינים להיות מטופלים שלה, במרפאתה הפרטית, בזמנים שנקבעו מראש ומעמדה יהיה כשל נותן שירותים רפואיים עצמאי.

בהסדר הוסכם כי הוצאות אחזקת המרפאה יחולו על הרופאה והקופה תספק לה את ציוד העזר ואת כל הטפסים הדרושים. כמו כן, נקבע בהסכם כי ההתקשרות עם הקופה תגיע לסיומה עם הגיעה של הרופאה לגיל הפרישה.
לאחר סיום ההתקשרות ובהגיעה לגיל הפרישה, הגישה הרופאה תביעה כנגד הקופה בה דרשה להכיר בה כעובדת ולקבל את זכויות המגיעות לה מתקופת עבודתה כרופאה עצמאית וסיומה.

האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים?

לטענת התובעת, בינה לבין הקופה התקיימו יחסי עובד מעביד, למעלה משלושים שנים. התובעת העניקה שירות לקופה, היא היתה רשומה ברשימת רופאי הקופה, עבדה בשעות קבועות בהתאם להחלטות הקופה, נתנה שירותים למטופלי הקופה, פעלה בכפוף להוראות ונהליה ומקור הכנסתה העיקרי היה מהקופה במשך כל שנות עבודתה.

מנגד טענה הקופה, כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, ויש לדחות תביעה זו, בעקבות ההסכם עליו היא חתמה בשנת 1993, בה הכריזה התובעת כי היא בעלת עסק למתן שירותים לרפואת ילדים. לטענות הקופה, הרופאה היתה אחראית על אחזקת המרפאה, הציוד נקנה על ידה וכן, היא נתנה שירותים גם למבוטחים של קופות מתחרות, ומבוטחי הקופה שהחליטו להיות מטופלים על ידה, תיאמו את התורים ישירות איתה.

התובעת תקבל פיצויי פיטורין בשל הפחתה משמעותית בפרנסתה

בית הדין שקל את טענות הצדדים וקבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, אך סבר כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורין, על אף היותה קבלן עצמאי. על רקע הנסיבות החריגות הבאות:

לתובעת היתה תלות כלכלית בקופה, מאחר ועיקר הכנסתה באה מהקופה במשך 33 שנים. עם הגיעה לגיל 62, הקופה יזמה, באופן חד צדדי, את סיום הקשר עם הרופאה, ובעקבות כך התובעת עברה לעבוד ברפואה משלימה, אך הגיעו אליה מעט מטופלים. הכנסותיה הלכו ופחתו עד שסגרה את המרפאה לצמיתות. לכן, על פי תכלית חוק פיצויי פיטורים, יש לראות בתובעת עובדת לצורך קבלת פיצויי פיטורים.

בנסיבות אלו, זכאית התובעת לפיצויי פיטורין, בהתאם לסכום שתבעה, בסך של 330,000 שקלים. התביעה לתשלום דמי הבראה נדחתה. עוד תשלם הקופה לתובעת הוצאות משפט בסך של 50,000 שקלים.