פיטורין שלא כדין לאחר חופשת לידה

דרגו את המאמר

התובעת, עבדה בחברה פרטית, העוסקת בהפצת מוצרים לתחום התעשייתי, בתפקיד אחראית אשראי וגביה במשך ארבע שנים. לאחר שעברה טיפולי פוריות, היא נכנסה להריון ויצאה לחופשת לידה בת שלושה חודשים. כחודש ימים לפני חזרתה המתוכננת לעבודה. היא נפגשה עם מנהל הכספים של החברה והתבשרה על פיטוריה באמצעות מכתב פיטורין, ובטענה כי המחליף הזמני שהובא במקומה, עובד טוב יותר ממנה.

העובדת טוענת כי פוטרה בגלל שהפכה להיות אמא

התביעה כנגד המעסיקה, הוגשה בגין פיטורים שלא כדין, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על רקע של אפליה מטעמי מין והורות, ללא שימוע ומשיקולים פסולים ודרישה לפיצויי פיטורין מוגדלים. התובעת טענה כי החברה התכוונה לסלק אותה מתפקידה בשל היותה אמא, זאת למרות שביצעה את עבודתה כראוי ואף זכתה להערכה מצד הממונים עליה.

מכתב הפיטורין הגיע אל התובעת בהפתעה גמורה

התובעת טענה כי במכתב הפיטורין הועלו טענות לפיטוריה, שאינן נכונות. אך היא אפילו לא קיבלה את ההזדמנות להתייחס אליהן, ולא הוצגו לפניה מסמכים רלוונטיים המוכיחים טענות אלו. כנגד זאת, התובעת הציגה מכתבים בהם המשיבה הביעה את שביעות רצונה, והודתה לה על תרומתה לחברה ואף העניקה לה תוספת שכר בזכות עבודתה הטובה.

מחדלים התגלו בתפקידה בזמן ששהתה בחופשת לידה

מנגד טענה המשיבה, כי אין קשר בין הפיטורין לבין העובדה שהתובעת היא אמא או אשה. הסיבה לפיטורין היא, הכשלים החמורים שהתגלו בתפקודה, בעת שהייתה בחופשת לידה. עוד טענה המשיבה, כי התביעה על חוק השוויון, צריכה להידחות, מחמת התיישנות, מאחר וחלפה למעלה משנה מיום היווצרות העילה לפיטורין ועד למועד הגשת התביעה.

הפיטורין בוצעו שלא כדין, מאחר ולא היה שימוע

בית הדין האזורי, דחה את הטענה על התיישנות חוק השוויון, מאחר והעילה לא נוצרה ביום מתן מכתב הפיטורין, אלא ביום כניסתם לתוקף (פחות משנה). בית הדין קבע כי המשיבה היתה צריכה להציג ראיות למחדלים, שכביכול הביאו לפיטוריה ולאפשר לתובעת להתגונן ולהוכיח את עצמה, טרם נפלה ההחלטה. בית הדין פסק לתובעת פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין פיטורין שלא כדין, ללא שימוע.

בעקבות החלטת האזורי, החליטו שני הצדדים להגיש ערעור, התובעת תבעה פיצויים בשיעור גדול יותר, שכוללים גם רכיב עונשי. והמשיבה, ערערה על כך שלא חלה חובה חוקית בעת פיטורי התובעת, לבצע שימוע בגופים פרטיים.

השימוע נועד לאפשר לעובדים להוכיח את עצמם

בית הדין הארצי לעבודה, דחה את טענת המשיבה, וקבע כי בעת השיחה עם המנהל, נפלה כבר ההחלטה על הפיטורין, הממצאים, מבחינת החברה, היו חד משמעיים ולא היה מקום לברר עם התובעת טרם פיטוריה. לגבי תקופה הרלוונטית כביכול של חובת השימוע, נדחתה הטענה, כי לדברי בית הדין, החובה היתה קיימת מאז ומתמיד, והיא חלה גם על המגזר הפרטי, למען ההגינות וכבודם של העובדים.

התובעת תקבל 50,000 ₪ בגין פיטורין שלא כדין

בית הדין האזורי קיבל את באופן חלקי את ערעורה של התובעת. ומצא כי היא פוטרה בניגוד לחוק השוויון, תוך הפרת חובת תום הלב. בהליך שאינו כדין, לכן החליט להגדיל את הפיצוי הכספי שניתן לה. התובעת תקבל פיצוי נוסף בגין פיטורין שלא כדין בסכום של 20,000 ₪, והוצאות משפט בסך 6,000 ₪. סך הכל הפיצויים עומדים על 50,000 ₪.