שלילת פיצויי פיטורין למנהל סניף שעובדיו סרחו
| דרגו את המאמר |
|
התובע, פוטר מעבודתו, מבלי ששולמו לו דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין, בעקבות מעשי זיוף שנעשו על ידי העובדים שבניהולו. התובע הגיש תביעה כנגד המעסיקים, בגין פיטורין שלא כדין.
העובדים מלאו דוחות מפוברקים, מבלי להיות כלל נוכחים באתר הבדיקה
במשך שלוש וחצי שנים, עבד התובע כמנהל סניף של מעבדה מוסמכת המבצעת בדיקות בתחום הסלילה והבניה. כחודשיים לפני פיטוריו, מנכ"ל החברה קיבל מידע על מחדלים חמורים בעבודה, והתברר כי העובדים בסניף זייפו דוחות על בדיקות קרקע, ומלאו פרטים מבלי שהיו נוכחים כלל באתר הבדיקה.
המנהל פוטר לאלתר, ללא דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין
התובע התבקש לזמן לשימוע שלושה עובדים, שהיו חשודים בזיוף הבדיקות, במהלכו הודו העובדים במחדלים ופוטרו לאלתר. מנכ"ל המעבדה סבר כי גם התובע היה מעורב בפרשה ודרש ממנו ומיתר העובדים לעבור בדיקת פוליגרף. לאחר שיחה בין המנכ"ל לתובע, פוטר התובע באופן מיידי, מבלי לקבל תשלום עבור דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין.
הנתבעת טענה כי יש בידה הוכחות למעורבות התובע במחדלים
לטענת הנתבעת, בשל האחריות הרבה של התובע, לכשלים החמורים שאירעו בסניף שהיה תחת פיקוחו, נסיבות הפיטורין מצדיקות את שלילת פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת. עוד טענה הנתבעת, כי התובע ידע בפועל על ההתנהלות החמורה של עובדיו ואף היה שותף לה. הנתבעת טענה כי יש ברשותה מסמכים והקלטות המוכיחים באופן חד משמעי את מעורבותו של התובע במחדל, אך ראיות אלה לא הוצגו בבית המשפט.
מנהל המעבדה חתם על התעודות המזויפות ולא התובע
התובע הכחיש את הטענות המיוחסות לו, וטען כי עבודתו התמקדה בעיקר בצד העסקי של ניהול הסניף, והאדם שאחראי על ביצוע הבדיקות ופעילותם של העובדים, הוא מנהל המעבדה. עוד טען כי לא היה מודע כלל לזיוף ולמעשים החמורים.
עובדי הנתבעת, שהעידו מטעם התובע, דיווחו כי מנהל המעבדה נתן הוראה לעובדים לזייף את התעודות ואף הפעיל עליהם לחץ לעשות זאת, מכיוון שהסניף לא היה רווחי מספיק לטעמה של ההנהלה וכל תעודה שהם בודקים שווה כסף נוסף. מנהל המעבדה זומן להעיד בבית המשפט, ואכן אישר כי הוא זה חתם על תעודות הבדיקות המזויפות והוא אחראי על פעילות העובדים בביצוע הבדיקות.
כמו כן, הוסיף התובע, כי העובדים שסרחו הוחזרו לעבודה, לאחר שהסכימו להעיד נגדו, או שפיצויי הפיטורים שולמו להם במלואם. דבר שהעלה חשד רב לגבי אמינותה של הנתבעת.
לנתבעת הזכות לפטר, אך לא לשלול את הפיצויים
לנוכח התקלות החמורות שהתגלו בסניף, בניהולו של התובע, לנתבעת היתה הזכות המלאה לפטר את התובע. אך השאלה העולה בפסק דין זה היא, האם שלילת פיצויי הפיטורין ודמי ההודעה המוקדמת מוצדקים. השיקולים במקרה זה תלויים במספר גורמים, כגון: חומרת המעשים, הנזק שנגרם למעביד, מעמדו, תפקידו ומידת האמון של העובד, היקף ההרתעה ועוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובבני משפחתו.
לאחר שבית המשפט בחן את כל השיקולים, הוא הגיע למסקנה, כי הפיטורין עצמם מהווים עונש חמור דיו, ואין לשלול מהתובע בנוסף את דמי ההודעה המוקדמת ושלילת הפיצויים. לא יתכן שהמנהל שלא ביצע בעצמו את המעשים, גם אם היה מודע להם, יקבל עונש גבוה מזה שקיבלו העובדים שביצעו את מעשי הזיוף, כמו כן, הנתבעת לא הצליחה להוכיח כנדרש, כי התובע אכן היה שותף למחדלים, כפי שטענה.
בית המשפט קיבל את התביעה והנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורין, בצירוף פיצוי הלנה בשיעור של 20% מן הסכום. דמי הודעה מוקדמת, פיצוי הלנת שכר עבור ימי העבודה בחודש האחרון לעבודתו, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, והוצאות התובע. סך כל התשלומים עומדים על כ 100,000 ₪.