בעל העסק המשפחתי פיטר את בתו החורגת בפתאומיות

דרגו את המאמר

עובדת הגישה תביעה בגין פיטורים פתאומיים בעסק משפחתי, על רקע סיום הקשר בין אמה של התובעת לבין אביה החורג שהוא בעל העסק.

האב פיטר את בתו החורגת לאחר פרידה מהאם

התובעת, עבדה במשך שמונה וחצי שנים בעסק לעבודות זכוכית בבעלות אביה החורג. בעקבות פרידת האם מהאב החורג, פוטרה התובעת ללא הודעה מוקדמת מהרגע להרגע והיא תובעת לקבלת פיצויי פיטורין ופיצוי בגין פיטורין שלא כדין, הנתבע ניסה להסיר מעצמו אחריות וטען כי הוא לא המעסיק בפועל, לכן לא מחויב לשלם פיצויים.
הנתבע ואם התובעת היו נשואים במשך 13 שנים וגרו בבית משותף יחד עם התובעת. בתום שירותה הצבאי החלה התובעת לעבוד בעסק שהוגדר בפני כולם כעסק משפחתי, בין היתר היא עסקה בשיווק, פרסום וניהול משא ומתן עם ספקים ולקוחות, יחד עם אחיה.
בעקבות סיום הקשר בין הנתבע והאם חל מפנה לרעה ביחסים שבין הנתבע לתובעת ואחיה. מערכת היחסים הפכה במהירות לבלתי אפשרית ולבקשת הנתבע הוצא על ידי בית משפט צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד האחים, למחרת התובעת קיבלה מכתב פיטורים שבו נאמר כי פיטוריה נכנסים לתוקף עוד באותו היום.

הנתבע טען כי הוא לא המעסיק בפועל, לכן לא חייב בתשלום פיצויים

הנתבע טען להגנתו, כי בשנים האחרונות הוא לא היה המעסיק בפועל של התובעת, מאחר ולא היה בקו הבריאות ומי שניהל את העסק הם שני האחים של התובעת, להם נתנה התובעת דין וחשבון לגבי ביצוע ואופן עבודתה ועמם דנה בענייני המשכורת שלה. לטענתו הם חייבים לשלם לה את הפיצויים ולא הוא.

כיצד ניתן לקבוע מי בעל העסק?

בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי הנתבע הוא המעסיק, קביעה זו התבססה על תלושי המשכורת בהם צוין במפורש שמו של הנתבע כמעסיק וכך גם על מסמכים נוספים של העסק.
הנתבע טען שהאחים הדירו אותו מהעסק בשנים האחרונות בעקבות מצבו הבריאותי, ונטלו ממנו את כל הסמכויות, כולל זכות החתימה של העסק בבנקים, אך טענה זו הייתה חסרת כל גיבוי במסמכים כלשהם ובחקירה הנגדית הודה הנתבע כי הוא עצמו חתם על דוחות סיום השנה במשך כל השנים. הצו למניעת הטרדה מאיימת שהוציא כנגד האחים, סתר את טענתו כי הוא הפסיק להגיע לעסק, כלומר אם הוא לא היה בעסק מדוע הרגיש מאוים, לשאלה זו מסר התובע תשובה לא אמינה.

הכוח לפטר את העובד הינו בידי המעסיק

אחת הדרכים הנפוצות בפסיקה לבחינת השאלה מיהו המעסיק, היא לברר בידי מי הסמכות לפטר את העובדים, בפסק דין זה, אין מחלוקת על כך שמי שפיטר את התובעת הוא הנתבע עצמו. ובעקבות עדותם של רואה החשבון וידיד המשפחה, התרשם בית המשפט כי האחים עבדו בעסק בכפיפות לנתבע, והוא היה "הבוס הגדול".

התובעת זכאית לפיצויי פיטורין ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין

הנתבע נדרש לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 48,816 ₪, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 30,000 ₪. ועוד פיצויים בגין הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.