חיפוש עבודה מעל גיל 50 בהחלט לא פשוט, לפי הסיפור הבא:

דרגו את המאמר

גבר בגיל 56 נאלץ לשנות בקורות החיים את גילו ל 46, על מנת להתקבל לעבודה, כאשר האמת התגלתה, הוא פוטר על רקע משבר אמון.

הנדסאי בן 56 חיפש עבודה ונתקל בתגובות משפילות

הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה, סיים את עבודתו בחברה מסוימת כשהוא בן 56, ויצא לחפש משרה חדשה בשוק העבודה. לאחר חודשים ארוכים של דחיות חוזרות, ראיונות עבודה משפילים ותגובות מעליבות כמו "אתה חושב שזה בית אבות פה?" החליט ההנדסאי לשנות את גילו בקורות החיים והפחית לעצמו 10 שנים. בכדי למנוע סתירה פנימית בקורות החיים, הוא שינה בהתאמה את מועד שירותו הצבאי, מספרו האישי ונתונים רלוונטיים נוספים.

שינוי הגיל בקורות החיים הוביל למציאת משרה הגונה

גיל 46, כך מסתבר, פתח אפשרויות חדשות, ותוך זמן קצר החל לעבוד כטכנאי מחשבים בכיר במוסד להשכלה גבוהה. בטופס הקבלה לעבודה ובטופס 101 רשם את גילו המזויף, אולם בדיווחים לקרן השתלמות, קרן הפנסיה ובדיקות מאמץ, חשף את גילו האמיתי.

השקר ביחס לגיל נחשף והעובד פוטר מתפקידו

כשלוש שנים וחצי לאחר תחילת עבודתו, במהלכן תפקד כעובד אחראי, חרוץ ומסור, התגלתה האמת לגבי גילו. העובד זומן לפגישה עם הממונים עליו, הודה ששיקר, הסביר את המצוקה והרקע שגרמו לו לפעול כך והתנצל.

חברי ההנהלה ראו בהתנהגות זו כהפרת אמון חמורה והעובד הושהה מתפקידו. לאחר שימוע, בעקבות שינוי תאריך הלידה, פוטר העובד בגין מסירת פרטים שגויים והפרת אמון בוטה. העובד הגיש בקשה לצו מניעה זמני, במטרה למנוע את פיטוריו, אך בקשתו נדחתה.

לטענת העובד, הסיבה האמיתית לפיטורים לא קשורה לסילוף הגיל

בתביעה שהגיש העובד לבית המשפט, בעזרת הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, דרש העובד לקבל פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, היעדר שימוע כדין, הפרת חוזה עבודה ופיצוי לפי חוק הגנה על עובדים, לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ופיצוי בגין הפרת חובת תום הלב.
התובע טען כי פיטוריו נעשו משיקולים לא ענייניים, לא על רקע משבר אמון, אלא לאור היחסים המעורערים של התובע, עם אחד מחברי ההנהלה. פיטוריו נעשו בחוסר תום לב, תוך הפלייה בשל גילו.

שוק העבודה כמעט חסום בפני אנשים מבוגרים

הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה טענה, כי יש לבחון את המציאות החברתית אשר הביאה את התובע למסור גיל צעיר יותר, ולקחת בחשבון את שוק העבודה, שכמעט לא מאפשר קבלה של אנשים שאינם צעירים. פיטורי עובד שעל מקצועיותו אין מחלוקת, אלא שנבעו מציון גיל שגוי, מהווים הפליה, כל עוד הגיל אינו רלבנטי לתפקיד.
הנציבות הוסיפה כי לא חלה חובה למסור פרטים על נתונים לא רלבנטיים, במיוחד אם יש בהם עילה להפליה, כך למשל, נשים בהריון, לא חייבות לדווח על מצבן בעת ראיון עבודה, לפי חוק שוויון הזדמנויות.

הנתבעים טוענים, הגיל השתנה בהתאם לאינטרס הכלכלי

לטענת הנתבעים, התובע לא פוטר בשל יחסי אנוש מעורערים או חוסר מקצועיות, אלא בעקבות משבר אמון. התובע שיקר לאורך כל שנות העסקתו לגבי גילו, אך כאשר היה מעורב אינטרס כלכלי, כגון הצטרפות לפנסיה, הוא דבר אמת.

אין הוכחה שהייתה אפליה, אך התובע זכאי לפיצויי פיטורים

בית המשפט קבע, כי העובדה שהתובע הפחית עשר שנים מגילו ודבק בשקר במשך כל תקופת העסקתו, היא לא העילה האמיתית לפיטורים, אלא כיסוי למניעים אחרים. אך עם זאת קשה להוכיח כי אכן קיימת אפליה מחמת גיל והיא זו שהביאה לפיטוריו.
בית המשפט פסק כי התובע זכאי לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
השיקולים לפיצויי הפיטורים כוללים את העובדה כי הנתבעים השתמשו בעילה של משבר אמון, למרות שזו לא הייתה הסיבה האמיתית, את הקושי של התובע להשתלב בשוק העבודה לאור הפיטורים בגיל מבוגר ושביעות הרצון מעבודתו, אך עם זאת, לא ניתן להתעלם משינוי הגיל של התובע, בעת הקבלה ולאורך כל שנות העסקתו וגם הוא נלקח בחשבון בעת קביעת הפיצויים.