www.ovdim.org.il

שעות נוספות על בסיס מתכונת קבוע לעובד שעתי, האמנם?

דרגו את המאמר

עבודה עבור שעות נוספות במתכונת קבועה


תשלום עבור שעות נוספות מוגדר בחוק שעות עבודה ומנוחה. על פי החוק, עובד אשר מועסק בשכר שעתי זכאי לשמונה שעות בתשלום רגיל, שעתיים נוספות בשיעור 125%, וכל שעה לאחר מכן בשיעור שכר של 150% מערכה של שעה רגילה. אי לכך, האם עובד אשר היה מועסק במשך שנים במסגרת שעות של 11 שעות יומיות יכול לתבוע החזר שעות נוספות בתום העסקה ברמה של 3 שעות בממוצע ליום?

 

סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה במסגרת תביעה של טבח כנגד בית קפה ירושלמי.
כידוע, עובד אשר טוען לגמול שעות נוספות חייב להוכיח לא רק את העובדה שהועבד בשעות נוספות, אלא גם את מספר השעות שהועבד בפועל.

 

עניין זה חשוב מבחינת בית המשפט על מנת שהשופטים יוכלו לפסוק עבור העובד סכום קצוב. עם זאת, הפסיקה קבעה חריג לכלל זה לגבי עובדים שמתכונת העסקתם הייתה קבועה (לדוגמא 6:00-17:00 כמו במקרה דנן). חריג זה קובע כי די בהוכחת מתכונת קבועה של עבודה בשעות נוספות על מנת לפסוק לעובד גמול בגין עבודה בשעות אלו.

 

זאת ועוד, בתי הדין נוטים ללכת לקראתם של התובעים שעות נוספות, זאת מתוך ההבנה כי המעסיק נמצא מול העובדים בעמדת כוח, הן בזמן העבודה, והן בזמן המשפט. לדוגמא, פעמים רבות מחזיקים מעסיקים רישומים מדויקים לגבי שעות העבודה של העובדים, בעוד שהעובדים אינם יכולים להתמודד עם ראיות אלו.

 

      קראו עוד בתחום:

 

אי לכך, המגמה בבתי הדין לעבודה הינה להגמיש את נטל הראיה החל על התובע גמול שעות נוספות במקרים בהם העבודה התבצעה במתכונת קבועה. לאמור, העובד צריך לשכנע את בית הדין לעבודה כי מתכונת עבודתו הייתה קבועה, ואז מועבר נטל ההוכחה למעביד להוכיח אחרת.

 

הטבח מוכיח מתכונת עבודה של שעות נוספות ותביעתו מתקבלת


במקרה של הטבח ובית הקפה, המעסיק הודה כי העובד הועסק במשך השנים בימים א’-ה’ בין השעות 6:00 ל-17:00. העובד טען כי בימים מסוימים, כאשר היה עומס במסעדה, עבד הוא גם עד שעות מאוחרות יותר כגון 19:00 ו-20:00. עם זאת, התובע לא ידע לומר כמה ימים בחודש היו עמוסים, ועל כן לא ניתן היה להתחשב בעדותו בנושא זה.


לצורך חישוב זכות התובע לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות, בית הדין קבע כי הוכח בהתאם לראיות ולעדויות שהתובע עבד בימים א’-ה’ בין השעות 6:00- 17:00. כאן המקום לציין כי בית הקפה החזיק בדו"חות לגבי שעות עבודת התובע אך דו"חות אלו לא הוצגו בבית הדין לעבודה.

 

השופטים ציינו כי בעל דין אשר יש בידיו ראיה שיכולה לשפוך אור על סוגיה במחלוקת, והוא נמנע מלהביאה, צריך להסביר זאת באופן הגיוני בבית המשפט. במידה ולא יהיה בידיו הסבר לאי הבאת הראיה, יעמוד הדבר כנגדו והטענה הנגדית תתקבל.


השופטים נדרשו כאן לבצע עבודה חשבונאית בה נבחנו ימי העבודה של התובע בתלושי המשכורת, לצד שכרו ששולם והשכר שהיה אמור להשתלם לו. בית הדין סיכם כי לתובע מגיע החזר שעות נוספות בסך של כ-12,000 שקלים עבור כשלוש שנים בהם עבד מדי יום שלוש שעות ביתר. הפרשי שכר זה גררו כמובן ריבית והצמדה מיום שהיו אמורים להשתלם בפועל.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.