חישוב פיצויי פיטורים עבור עובד קבלן אשר הפך לעובד המעסיק בפועל

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 3.7 מתוך 5

הלנת פיצויי פיטורים בגין אי תשלום מלוא הפיצויים לאחר חילופי מעסיקים

עובדים רבים בישראל מועסקים תחת חברת קבלן המתקשרת עם המפעל או המקום בהם עובדים בפועל. לדוגמא, עובדי ניקיון אשר מועסקים בקניון כאשר מעסיקתם הרשמית היא חברת קבלן לשירותי ניקיון, ולא הקניון עצמו. כמו כן, לא אחת מתחלפים הקבלנים המעסיקים את העובדים, כאשר העובדים עוברים מחברה לחברה על מלוא זכויותיהם.

בין זכויות אלו חשובה באופן מיוחד זכותו של העובד לרציפות במקום העבודה. זכות זו מאפשרת לעובד לתבוע את זכויותיו מהמעסיק מכוח הוותק ואין הוא תלוי בחילופי המעסיקים. האם עובדת אשר הייתה מועסקת במפעל במשך תקופה ארוכה, בהתחלה כעובדת קבלן ולאחר מכן כעובדת מן המניין, תהיה זכאית לפיצויי פיטורים הכוללים את מלוא תקופת העבודה?

      קראו עוד על עובדי קבלן:

• רציפות העסקה בענף האבטחה - צבירת זכותו של מאבטח לקבלת פיצויי פיטורים
• זכאות לפיצויי פיטורים בגין עבודה באותו מקום עבודה תחת שני קבלנים
• תביעת פיצויי פיטורים בענף הניקיון במסגרת חילופי קבלנים
• האם במפעלי ים המלח מועסקים עובדי קבלן במקום העובדים השובתים?

התובעת הועסקה במפעל הנתבעת בתור פועלת ייצור ממאי 2006 ועד יוני 2009 (למעלה משלוש שנים). במשך תשעת החודשים הראשונים לעבודתה, הועסקה התובעת בתור עובדת של חברת כוח אדם אשר התקשרה עם המפעל. לאחר מכן, נקלטה התובעת כעובדת מן המניין במפעל.

לאחר פיטוריה, קיבלה התובעת פיצויי פיטורים, אך לא בעבור התקופה בה היא הייתה מועסקת בחברת כוח האדם. האם מהלך זה נעשה בדין או שמא מדובר בהפרה בוטה, כטענת עורך דינה של התובעת, של חוק פיצויי פיטורים.

פיצויי פיטורים על כל התקופה - כולל הלנת פיצויים

סעיף 1(ב) לחוק קובע כי עובד אשר עבר ממקום עבודה למקום עבודה, ומעבידיו התחלפו, אינו זכאי לפיצויי פיטורים. עם זאת, במקרה דנן דובר על עובדת אשר נותרה במקום עבודתה הקודם, באותו התפקיד ובאותה המתכונת, כאשר רק מעסיקיה "הרשמיים" מתחלפים ביניהם. אי לכך, בית הדין לעבודה קבע כי חלות על התובעת הוראות סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים.

הנתבעת טענה כי התובעת פעלה בחוסר תום לב, וזאת משום שהיא הייתה יכולה להגיש את התביעה כנגד חברת כוח האדם. בית הדין לעבודה דחה טענה זו מכל וכל והשופטים אף מתחו ביקורת על עצם העלאת הטענה.

"טענות המפעל לחוסר תום לב של התובעת, לכך שיכולה הייתה לתבוע את חברת כוח אדם שבה עבדה, הן טענות מקוממות", נכתב בפסק הדין, "לא רק שטענות אלה אינן שוללות את זכותה של התובעת לפיצויי הלנה, אלא שיש בהן כדי לחייב את המפעל בפיצויים אלו".