האם עובד קבלן אשר הפך לעובד המעסיק בפועל יקבל פיצויי פיטורין?

דרגו את המאמר

פיצויי פיטורים לעובדי כוח אדם אשר הפכו לעובדי הלקוח בפועל

האם עובדים אשר היו מועסקים בעיריית נהרייה תחת חברת כוח אדם, ולאחר מכן פוטרו והפכו לעובדי העירייה בפועל, זכאים כי חברת הקבלן תשלם להם פיצויי פיטורים? האם מדובר בפיטורים או שמא הוותק של העובדים נמשך ועיריית נהריה אחראית לתשלום פיצויי פיטורים בבוא היום?

התובעים טענו כי הם היו עובדי הנתבעת, אשר הינה חברה העוסקת במתן שירותי כוח אדם, והיא זו אשר הציבה אותם לעבודה בעיריית נהריה. שני הצדדים העידו כי בפברואר 2008 קיבלו התובעים הודעת פיטורים מהנתבעת ולאחריה המשיכו לעבוד בעיריית נהריה בתפקידם הקודם.

בהודעת הפיטורים נאמר כי עקב אי הענות מצד המנהלת האדמיניסטרטיבית בעיריית נהריה לשלם לנתבעת את מלוא התנאים הסוציאליים של העובדים, נאלצת הנתבעת לסיים את ההתקשרות בין הצדדים.

      קראו עוד בתחום:

• התפטרות עובד אשר היה בדרגה בכירה והורד בדרגה - האם פיצויי פיטורין?
• האם העברת עובדת ניקיון למקום עבודה מרוחק היא הרעת תנאים?
• ניכוי כספים בגין נזקים שנגרמו לרכב חברה - התפטרות בדין מפוטר?
• כישלון בבדיקת פוליגרף - האם פיצויי פיטורין?

התובעים טענו כי הם זכאים לפיצויי פיטורים וזאת משום שבינם לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד מעביד אשר הופסקו ביוזמתה של הנתבעת. הנתבעת טענה, לעומת זאת, כי היא לא הייתה מעסיקתם של התובעים בפועל והיא שימשה בתור צינור להעברת שכרם מעיריית נהריה, הא ותו לא.

הנתבעת הוסיפה כי עיריית נהריה הייתה המעביד הרלבנטי של התובעים ועליהם להפנות את תביעתם כנגד הרשות. זאת ועוד, הנתבעת טענה כי היא אינה חברת כוח אדם, אין לה רישיון לעסוק בניהול כוח אדם ולא חל על הצדדים צו הרחבה כלשהוא.

יחסי עובד מעביד, האמנם?

בית הדין לעבודה בחן למעשה שתי סוגיות משפטיות – האם התקיימו יחסי עובד מעביד, והאם העובדים זכאים לפיצויי פיטורים. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדה שהתובעים היו עובדים שכירים. בית הדין לעבודה קבע כי יש לדחות את טענות הנתבעת לכך שעיריית נהריה הייתה מעסיקתם של העובדים בפועל.

השופטים ציינו כי הנתבעת לא ביקשה לצרף את עיריית נהריה כצד להליך בבית הדין. אי לכך, לה ניתן היה לנהל דיון מעמיק בסוגיה זו. החלטתה של הנתבעת שלא לצרף את העיריה כצד בהליך סתמה למעשה את הגולל על יכולתה לטעון שלא הייתה מעסיקתם של התובעים.

"נקודת המוצא שמדובר בתובעים שהיו עובדים שכירים, חייבה את קיומו של מעסיק. במקרה הנדון, משלא הוכח אחרת, ולא צורף מעסיק פוטנציאלי אחר,שיוכל להתגונן בפני הטענות כלפיו, לא ניתן אלא לקבוע כי הנתבעת הייתה מעסיקתם של התובעים", נכתב בפסק הדין.

    השופטים הסתמכו בהחלטתם זו על הנסיבות הבאות:

1. העובדים סיכמו את תנאי העסקתם מול הנתבעת ולא מול העירייה.
2. הנתבעת הייתה חתומים על חוזי עבודה עם כל אחד מהתנאים. במסגרת חוזי עבודה אלו היו מפורטים תנאי העסקתם.
3. התובעים דיווחו לרשויות המדינה על הנתבעת בתור מעסיקתם.
4. הנתבעת שילמה את שכרם של התובעים. תלושי משכורת לעניין זה הונפקו על ידה.
5. הנתבעת הייתה זו אשר החליטה על פיטורי התובעים – משיקוליה ובאופן עצמאי.

זכאות לפיצויי פיטורים?

לאחר שהוכרה הנתבעת כמעסיקתן של התובעים, נותרה השאלה האם הם זכאים לפיצויי פיטורים? מצד אחד, הנתבעת פיטרה את התובעים באופן בו העירייה קיבלה אותם מבלי להכיר בוותק הקודם שלהם. מצד שני, העובדים המשיכו להיות מועסקים, באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד, גם לאחר הפיטורים.

בית הדין לעבודה קבע כי למרות שהתובעים המשיכו לעבוד במקום עבודתם הרגיל, אין חולק שהנתבעת פיטרה אותם מעבודתם ועל כן הם זכאים לפיצויי פיטורים. הנתבעת טענה כי העסקת התובעים הייתה לא רווחית ועיריית נהרייה מיאנה להיעתר לניסיונותיה לשפר את תנאי ההסכם עימה. לפיכך, מדובר אפוא בהחלטה חד צדדית של הנתבעת, ובמסגרת הוחלטה על הפסקת עבודתם של התובעים משיקולים כלכליים.

דהיינו – פיטורים לכל דבר ועניין. יצוין כי הנתבעת יכולה הייתה להגיע להסדר עם עיריית נהרייה בנוגע לזכויות העובדים. משלא לא עשתה כן, מדובר למעשה בשתי חברות שונות שאין ביניהן כל קשר, הן מבחינת הזכויות והן מבחינת החובות.