זניחת עבודה - התפטרות או פיצויי פיטורים?

דרגו את המאמר

התקבלו 14 דירוגים בציון ממוצע: 4.9 מתוך 5

זניחת עבודה – האם התפטרות או פיטורים?

בין עובד למעבידו ניטשה מחלוקת, האם נסיבות סיום יחסי העבודה מצדיקות תשלום פיצויי פיטורים, או שמא מדובר בעובד אשר זנח את עבודתו ועל כן הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים. בבוא בית הדין לעבודה לפסוק האם עובד פלוני עומד בדרישות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, עליו לבחון כיצד תמו יחסי העבודה ומיהו הצד אשר פעל לנתק את יחסי העבודה.

בדיקה זו איננה בדיקה צרה והיא מסתכלת על נסיבות המקרה באספקלריה רחבה ובהתחשב בתמונה הכוללת. בית הדין בודק מי מהצדדים הראה כוונה חד משמעית וברורה על רצונו לסיים את יחסי העבודה והאם לכוונה זו ניתן ביטוי ברור אשר איננו משתמע לשני פנים? האם צד זה העביר את "המסר" לצד השני והאם הצד השני קיבל את המסר כמצופה ממנו?

לעיתים, ניתן להסיק מהתנהגותם של הצדדים על הגורם לסיום יחסי העבודה, גם כאשר לא מדובר באמירה מפורשת (בעל פה או בכתב). במקרים אלו, הפרשנות המשפטית נכנסת לתמונה והיא אשר קובעת האם נסיבות עובדתיות מסוימות מצביעות על התפטרות או פיטורים.

קראו עוד בתחום זה:

הלכה פסוקה היא כי זניחת עבודה הינה מהלך אשר ניתן לראות בו כהתפטרות של העובד. עם זאת, כאשר עובד זונח את עבודתו, בית הדין בודק את התנהגותו של האחרון במועד ה"זניחה" והיבטים נוספים הנוגעים לזניחת העבודה לרבות הדברים אשר נאמרו בסמוך אליה, משך ה"זניחה", קשר בין העובד למעבידו בתקופה בה העבודה "נזנחה" וכדומה.

דוגמאות מהפסיקה

בבג"ץ 525/84 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 682 (1986), אשר ניתן במרץ 1986, עסק בג"צ בשביתה אשר פרצה ברמת הגולן בעקבות החלת השיפוט, המשפט והמנהל של מדינת ישראל על הרמה, 19 שנים לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים. שביתה זו נמשכה כחצי שנה והיא באה לידי ביטוי בהיעדרות מהעבודה של מורים ומנהל בית ספר ברמת הגולן.

המורים הוזמנו לחדש את העבודה מפעם לפעם, אך עמדו בסירובם. כמו כן, ניתנה להם האפשרות לשוב לעבודתם לא פעם ולא פעמיים. העותרים לא ניצלו הזדמנויות אלה והמדינה קבעה כי ניתן לראות בהם כעובדים אשר התפטרו מעבודתם. בית המשפט העליון קבע כי נסיבותיו הקיצוניות של המקרה מצדיקות את תפיסתה של המדינה לכך שמדובר בהתפטרות, וזאת למרות שעל פי רוב לא תהיה זניחת עבודה למען שביתה כהתפטרות.

בע"ע 656/08 ג'סיקה מוצניק נ' חברת לוי פמלי בע"מ, עמ' 6-7, אשר ניתן בינואר 2011, עובדת בבית מלון "נטשה" את עבודתה מחמת מצב בריאותי ובשל כך שלקתה בסרטן. המעביד ידע לאורך כל התקופה כי העובדת שוהה בחופשת מחלה והחופשה הייתה מגובה באישורים רפואיים מתאימים. בתום חופשת המחלה המעביד סירב לקבל את העובדת בחזרה לעבודה, וזאת בשל אי הסכמתה לעבוד בעמידה (למרות שאישוריה הרפואיים לא אסרו על כך). בית הדין הארצי קבע כי לא מדובר בזניחת עבודה אשר ניתן לראות בה כהתפטרות. בנוגע לפערים בין רצונותיה של העובדת לאישורים הרפואיים, נקבע כי רק האדם יודע בסופו של היום מהן מגבלותיו ומהם כאביו. אי לכך, סירובה של התובעת במקרה דנן היה סביר והצדיק לראות בסיום יחסי העבודה כפיטורים.

מצד שני, בדב"ע נז/ 39-3 אליק בביוב - נפתלי גפן, נקבע כי עובד אשר יצא לחופשה מבלי לקבל לכך את אישור המעביד, נחשב כעובד אשר זנח את עבודתו ועל כן אינו זכאי לקבל מהמעסיק פיצויי פיטורים. "משבחר העובד לעשות דין לעצמו, ויצא לחופשה ממושכת בניגוד מפורש להוראות המעביד", נכתב בפסק הדין, "ניתן לקבוע כי העובד גילה בכך דעתו כי מתפטר הוא מעבודתו, ואין בסירובו של המעביד לקבלו בחזרה לעבודה כדי לזכות את האחרון בפיצויי פיטורים".

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן