האם חזרה מהתפטרות תימנע קבלת פיצויי פיטורים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מחלוקת בין עובד לשעבר למעביד – התפטרות או פיטורים?

סיום יחסי עבודה בין עובד למעסיקו מקימים לא אחת זכות לפיצויי פיטורים. ישנם מקרים בהם נסיבות ניתוק היחסים אינן מוסכמות על הצדדים ועל כן נדרש בית הדין לעבודה להכריע בנוגע לזכות לפיצויים. לא אחת, המעביד טוען כי העובד התפטר, ואילו העובד טוען כי פוטר. היות והזכות לקבל פיצויי פיטורים נולדת עם פיטורי העובד על ידי המעסיק, קיימת חשיבות של ממש להכרעה במחלוקת זו.

      קראו עוד בתחום:

• נהג לקה במחלת מיינר - האם התפטרותו הייתה על רקע בריאותי?
• הודעה מוקדמת לאחר התפטרות לפי חוזה עבודה
• הפרת זכויות עובדים במשך תקופה של שנים - פיצויי פיטורים לאחר התפטרות?
• האם חזרה של חייל לעבודה, לאחר התפטרות בגין גיוס, שומרת על רציפות העסקה?

דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין הבא. מדובר בעובד ומעביד אשר התבצרו כל אחד בעמדתו. בעוד המעביד טען כי העובד התפטר מעבודתו, ועל כן הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים, העובד הציג גרסה אחרת לדברים.

המסגרת המשפטית

במקרים בהם עובד לשעבר מגיש תביעה לבית הדין לעבודה בעניין פיצויי פיטורים, והמעביד טוען כי מדובר בהתפטרות ולא בפיטורים, מוטל נטל ההוכחה על העובד. עליו אפוא לשכנע את בית הדין כי התקיים היסוד העיקרי אשר מצוי בסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, והוא כי הוא פוטר מעבודתו. יתרה מכך, הלכה פסוקה היא כי במידה ובסופו של היום נותרות כפות המאזניים מאוזנות, בית הדין לעבודה אינו מכיר בזכות לפיצויי פיטורים.

הוכחת פיטורים או התפטרות דורשת הוכחה כי הצד אשר פעל להפסקת יחסי העבודה עשה זאת על ידי מהלך שאינו משתמע לשני פנים. פעולה זו, יכול שתבוא לידי ביטוי בפעולה פורמאלית לסיום יחסי העבודה, ולעיתים היא נלמדת מהתנהגותו של הצד אשר מיוחסת לו כוונת סיום היחסים.

במקרים בהם אין פעולה פורמאלית אשר ניתן להניח עליה את האצבע (כמו במקרה דנן), חייב המבקש את הוכחת הפעולה להראות מצב עובדתי אשר אינו מותיר כל ספק לגבי כוונה להביא את יחסי העבודה לכלל סיום. בית הדין לעבודה, בבואו לבחון סוגיה זו, מתחקה גם אחר הצד אשר היה בעל המוטיבציה הגדולה יותר להביא לניתוק יחסי העבודה.

העובד התכחש להתפטרות מן הרגע הראשון

במקרה דנן, המעביד טען כי העובד הביע את רצונו להתפטר בשיחה אשר קיים עם בעל החברה. לראיה, הציג המעביד מכתב אשר נשלח לעובד ובו נאמר כי הוא "מקבל את הודעת ההתפטרות". עם זאת, בית הדין לעבודה נתן אמון במכתב אשר נשלח על ידי העובד למעביד, כעשרה ימים לאחר מכן, ובו הכחיש האחרון את ההתפטרות והביע את רצונו להמשיך ולעבוד באותה המתכונת או במתכונת זהה.

זאת ועוד, התובע הקליט את מעסיקו בשיחה אשר נערכה עימו יום לאחר שליחת מכתב התשובה. עיון בתמלול ההקלטה הראה כי הצדדים היו חלוקים בשיחה זו על הודעת ההתפטרות\הפיטורים. למעשה, כל צד התבצר בעמדתו וסירב להודות בכוונתו לנתק יחסי העבודה. בית הדין לעבודה הגיע מכך למסקנה כי לא ניתן לייחס לתובע התפטרות וזאת משום שלא נעשה צעד ממשי על ידו לשם כך. יתרה מכך, גם אם התובע התפטר במכתב הראשון, עשרה ימים הינם זמן סביר לחזור מהודעת התפטרות, קל וחומר כאשר לא הוכחה הודעה זו כאמור.