הכל על שמירת הריון

דרגו את המאמר

התקבלו 16 דירוגים בציון ממוצע: 3.4 מתוך 5

הכל על שמירת הריון

החוק בישראל מבין את מעמדן של הנשים בחברה הישראלית, ומכיר בחשיבותן למשפחה ולמשק העבודה. כמו כן, ידוע לכל הבעיות הרבות והקשות העומדות בפני אישה כאשר נכנסה להריון. שוק העבודה לא תמיד מסביר פנים לנשים הרות והפרת זכויות הנשים מגוונות ורבות, החל מאי קבלה לעבודה וכלה בפיטורין והרעת תנאים. 

חוק עבודת נשים מכיר בעובדה שלעיתים הריון מלווה בסיבוכים בריאותיים אשר מהווים סכנה לאישה או לעובר, ולכן מאפשר לנשים אשר מביאות המסמכים הדרושים, לשבת בביתן ולקבל קצבה לשמירת הריון מהביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי מגדיר זאת כך:

"הקצבה משולמת לאישה לאישה עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר - הנובע מן ההיריון. הגמלה נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון".

מקרים נפוצים של שמירת הריון

לא כל הרופאים מעניקים היתר לשמירת הריון בקלות. על האישה נמצאת חובת ההוכחה כי מדובר במקרה בריאותי שאין להתפשר עליו והיא איננה יכולה, למרות שהיא רוצה, לעבוד כרגיל. לעיתים מעניקים רופאים שמירת הריון חלקית בגין הפחתה בשעות העבודה.

בדרך כלל המקרים הבאים מביאים את הרופאים להעניק לעובדת את המסמכים הדרושים:

צירים מוקדמים, דינאמיקה צווארית (צוואר הרחם קטן ועלולה להיות לידה מוקדמת), לחץ דם מוגבר, מחלות לב, מחלות בדרכי הנשימה, סכרת הריונית, דימום המחייב בדיקת רופא במהלך ההריון, עיכוב בגדילת העובר, בקע טבורי, כאבי גב קשים, ריבוי עוברים, שליה נמוכה, בעיות בזרימת מי שפיר, אישה לאחר שני ניתוחים קיסריים ועוד.

מהם תנאי הזכאות?

הזכאות לקבלת קצבת הריון מותנית במספר תנאים בסיסיים:

1. האישה תושבת ישראל.

2. היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום קובע לשמירת היריון - היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.

3. יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. בכל מקרה לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.

4. לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. בעקבות שינוי בחוק ביטוח אמהות מיום 6.9.07 אין העובדת חייבת לנצל ימי מחלה שעומדים לזכותה. עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק.

5. בכל מקרה, רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי.

6. למי שיוצאת לחו"ל - אישה בשמירת היריון אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.

כיצד מגישים את התביעה?

דבר ראשון משיגים אישור רופא נשים המומחה ללידה ומצרפים אותו לטופס בקשה לגמלה לשמירת הריון בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים.

התביעה חייבת להיות מוגשת 30 ימים לאחר תחילת שמירת ההריון. תביעה שלא תוגש עד 12 חודשים מתחילת התקופה של שמירת ההריון תראה כאחת שהוגשה באיחור.

מהי תקופת הזכאות המרבית?

לקצבה לשמירת הריון זכאית מי שאושרה לה גמלה לשמירת היריון ל–30 ימים רצופים לפחות, והסתיימה שמירת ההיריון, ובמהלך אותו ההיריון נזקקה שוב לשמירת היריון - תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה הנוספת (אחת או יותר) אם הייתה בשמירת היריון 14 ימים רצופים לפחות (בכל תקופה).

כדי לקבל גמלה בעד תקופה נוספת של שמירת היריון על האישה להגיש לסניף הביטוח הלאומי טופס אישור רפואי לגמלת הריון, שבו יאשר רופא מומחה למחלות נשים ולידה את התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.

המועד האחרון למסירת טופס האישור הרפואי הוא 12 חודשים מתחילת התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.

באמצעות מוקד טלפוני לדיווח על שמירת הריון יכולה האישה לדווח על סיום תקופת שמירת ההיריון.

מהו סכום הקצבה?

שיעור הקצבה ליום יהיה בסכום הנמוך מבין שני הסכומים האלה:

1. הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות (לחודש) מחולק ב-30: 259.29 ₪ ליום.
2. שכרה של האישה (החייב בדמי ביטוח) ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון, מחולק ב-90.

על הסכומים האלה משולמת תוספת יוקר ומנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.