10,000 שקלים פיצויים בגין נזק בלתי ממוני לאישה שפוטרה לאחר הפלה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

10,000 ₪ פיצויים עבור נזק בלתי ממוני בגין הפרת חוק עבודת נשים

תע"א (ת"א) 1605-08

סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים קובע כי מעביד אינו רשאי לפטר עובדת בהריון אשר טרם יצאה לחופשת לידה, וזאת מבלי שניתן לו אישור על כך מטעם שר התמ"ת. החוק קובע כי שר התמ"ת לא יאשר את הפיטורים במהלך ההריון וזאת כל אימת שהוכח קשר בינם לבין ההריון.

סעיפים 9(ג)(1) ו-9(ג)(1א) לחוק זה קובעים כי מעביד אינו רשאי לפטר עובדת גם בחופשת לידה או בימי היעדרות מהעבודה לפי סעיפים 7(ג)(2) או 7(ג2) (תקופות שונות לאחר הלידה). כמו כן, המעסיק אינו רשאי לתת לעובדת הודעת פיטורים בימי אלה. סעיף 9(ג)(3) לחוק קובע כי הסעיפים הנ"ל נוגעים גם לפיטורים וגם למניין ימי ההודעה המוקדמת. כאשר ההריון מסתיים בהפלה, סעיף 7(א) לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת רשאית להיעדר מהעבודה במשך שבוע לאחר ההפלה, ולתקופה ארוכה יותר (עד שישה שבועות) בהתאם לאישור רפואי. גם התקופה הנ"ל, לאחר ההפלה, מוגנת על ידי החוק.

חיבור הסעיפים הנ"ל קובע כי חל איסור על פיטורי עובדת בהריון, גם במהלך ההריון ועד 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה (אלא אם התקבל לפיטורים היתר מתאים). כמו כן, חל איסור על פיטורי עובדת אשר הפילה את עוברה, וזאת בין שבוע לשישה שבועות (כאשר עבור כל יום מעבר לשבוע הראשון מדובר בהיעדרות מאושרת על ידי רופא). איסורים אלה הוגדרו לא אחת בפסיקה כ"איסורים מוחלטים". דהיינו, אין כל רלבנטיות לשאלה האם הפיטורים היו בקשר עם ההריון, אם לאו. כל עוד לא ניתן אישור לפיטורים, עסקינן בפיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים.

החברה לא האמינה להריון

במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה, עובדת אשר פוטרה מעבודתה טענה כי היא זכאית לפיצויים משום שהייתה בהריון. מדובר בעובדת אשר פוטרה כשבועיים לפני שהפילה את עוברה. החברה המעסיקה טענה כי התובעת לא המציאה לה את האישורים הרפואיים אודות ההריון וההפלה עד לסיום יחסי העבודה.

      קראו עוד בתחום:

• הפלה ופיטורים - פיצויים בגין הפרת חוק עבודת נשים
• האם פיטורים לאחר הפלה ולפני הריון הינם פיטורים שלא כדין?
• פיטרו אותך אחרי הפלה? התפטרת בגלל מצב בריאותי?

לטענתה, חרף דרישת מנכ"ל החברה להציג בפניו את האישור בדבר ההריון, לאחר שיחה ב-15 לפברואר (התובעת הפילה כחודש וחצי לאחר מכן), התובעת לא הוכיחה את הריונה. למעשה, החברה המעסיקה טענה כי היא לא האמינה לתובעת בנוגע להריונה ולאור סירובה להציג את המסמכים המדוברים, הוחלט להוציא את פיטוריה מן הכוח אל הפועל.

סעיף 10 לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת מחויבת להודיע למעסיק על ההריון רק למן החודש החמישי. אי לכך, בית הדין לעבודה קבע כי התובעת לא הייתה מחויבת כלל להציג בפני התובעת אישור בנוגע להיותה בהריון. יתרה מכך, נטען כי מרגע שהתובעת סיפרה לנתבעת כי היא בהריון, היה על החברה "ולו לשם הבטחת חוקיות פעילויותיה", לפעול בהתאם להוראות החוק.

התובעת עתרה לפיצוי בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים עד לפברואר 2008. דהיינו, 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה המתוכננת. עם זאת, הוכח כי במרץ 2007 התובעת הפילה את עוברה. כמו כן, התובעת לא הוכיחה שמצבה הרפואי הצדיק היעדרות מהעבודה מעבר לשבוע המוענק לה לפי חוק.

כיצד יחושב הפיצוי?

בית הדין לעבודה נדרש אפוא לבחון כיצד יש לפסוק פיצויים לתובעת. למעשה, החברה שילמה לתובעת מחצית משכרה בחודש פברואר והודעה מוקדמת בסך 6,000 שקלים בגין חודש עבודה. היות והחברה לא הייתה יכולה לפטר את התובעת אלא 60 ימים לאחר תום השבוע שאחרי ההפלה, נקבע כי המועד הכי מאוחר בו הנתבעת הייתה רשאית לפטר את התובעת היה תחילת מאי 2007.

לאור האמור, בית הדין לעבודה קבע כי החברה תשלם לתובעת פיצוי בגין הנזק הממוני שנגרם לה החל מהפסקת עבודתה לאחר תום חודש ההודעה המוקדמת, עד המועד האחרון של תקופת ההגנה לפי חוק עבודת נשים. כמו כן, בית הדין לעבודה פסק עבור התובעת פיצויים גם בעבור נזק לא ממוני בסך 10,000 שקלים, וזאת מכוח סעיף 13(א) לחוק.