www.ovdim.org.il

הזכות לשם טוב בעבודה, מה עושים במקרה של הפצת דיבה במשרד?

דרגו את המאמר
  התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הזכות לשם טוב שמורה לכל אדם, ומעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עובד אשר שמו הטוב והמוניטין שלו נפגעו עקב הוצאת דיבה במסגרת עבודתו, יכול להגיש תביעת לשון הרע ולקבל פיצויים.


זכות יסודית וחשובה מאוד לניהול חברה דמוקרטית, היא זכותו של כל אדם להתבטא באופן חופשי. זכות זו נגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יחד עם זכות בסיסית נוספת: הזכות של כל אדם לשמירה על שמו הטוב ועל המוניטין שלו. לעתים הזכויות הללו מתנגשות זו בזו, ויש צורך להבחין מתי זכות אחת עולה על פני האחרת.


חוק לשון הרע נחקק במטרה לשרטט את הגבול הנדרש בין חופש ביטוי לגיטימי ובין כזה שפוגע בזכותו של אדם לשם טוב. החוק מתייחס למצבים שבהם אמירת לשון הרע היא לגיטימית, כמו למשל במצב שיש צורך להגן על זכות הציבור לדעת, ובמצב שהיא לא לגיטימית, כאשר היא מתרחשת לשם ביזוי האדם והשפלתו בעיני אחרים.


חלק מחוק לשון הרע מתייחס להשפלת אדם בעיני אחרים בהקשר לעבודתו, ובמטרה לפגוע בעבודתו ובמשלח ידו. במקרה שבו מעביד או עובד מפיצים במקום העבודה או מחוצה לו מידע שגוי ופוגעני, ללא תום לב ובמטרה להזיק לעובד במישור האישי או בקשר ליכולותיו המקצועיות, תהיה קיימת עילה לתביעת דיבה, אם העובד הוכיח שאין בהשמצות הללו מן האמת ושהן פגעו בשמו הטוב.


עובדת הפיצה דואר אלקטרוני עמוס בהאשמות כלפי האחראית שלה ונתבעה


אל בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, הוגשה תביעה לפיצויים בגין לשון הרע, על ידי בכירה במשרד ממשלתי. התביעה הוגשה נגד עובדת בכירה אחרת שהייתה כפופה לתובעת במסגרת העבודה, בשל פרסום לשון הרע באמצעות הודעות דואר אלקטרוני.


לטענת התובעת, הנתבעת כתבה הודעת דואר אלקטרוני מלאה בהאשמות חסרות שחר כלפיה, ושלחה אותה אל מנכ"ל המשרד ולבכירים נוספים, ובכללם התובעת עצמה. לטענתה, הפרסום נועד כדי לפגוע בה, וכלל האשמות רבות וחמורות כלפיה, שלטענתה אין להם כל בסיס.


התובעת טענה שהנתבעת כתבה עליה שהיא ביצעה פעולות כדי למנוע את מינוי בכיר נוסף, השתמשה במעמדה כדי לפגוע במטרות המשרד באופן שיטתי ופעלה כדי לבזות את המשרד וכדי לפגוע במוניטין שלו, של השר האחראי ושל מנכ"ל המשרד. עוד כתבה הנתבעת לכל הבכירים באותה הודעת דואר אלקטרוני, שהתובעת הפעילה עליה בריונות, איימה עליה והתעמרה בה.


לטענת התובעת, הפרסומים הללו הם עבירה על חוק איסור לשון הרע, משום שהם פורסמו במטרה להזיק לה ולפגוע בשמה הטוב ללא שהיה בהם כל אמת, וכי הם גרמו לכך שהורדה בדרגה והחליטה לבסוף להתפטר ממקום עבודתה.


ההגנה: עצם המשפט מהווה פגיעה במרחב בטוח לתלונות עובדים


ההגנה מטעם הנתבעת טענה שיש לדחות את עצם הדיון בתביעה לגמרי, שכן יש לדון בבעיות בין-אישיות במסגרת מקום העבודה ולא בבית משפט. לטענת ההגנה, יש לעודד שיח פתוח במקום העבודה וליצור מרחב בטוח לעובד, שבו יוכל להביע את טענותיו ומצוקותיו בקשר ליחסי העבודה עם האחראי שלו, מבלי לחשוש מתביעת דיבה.


עוד נטען מטעם ההגנה, שהודעת הדואר האלקטרוני ששלחה הנתבעת היא ביקורת לגיטימית שהועברה במסגרת יחסי עבודה, התייחסה ליחסי עבודה ונשלחה לממונים על התובעת כדי שיטפלו בעניין, ולכן אין בדברים פרסום לשון הרע. נוסף על כך, ההגנה העבירה ביקורת על חוק איסור לשון הרע, וטענה שהוא פוגע ביכולת לנהל יחסי עבודה תקינים במקום העבודה, שכן הוא מגביל העברת ביקורת לגורמים רלוונטיים במסגרת העבודה.


ההגנה מטעמה של התובעת הוסיפה עוד, שהנתבעת לא התכוונה לפגוע פגיעה בתלי סבירה בתובעת, וכי גם אם יפסוק בית הדין שזהו לשון הרע, אין להטיל על הנתבעת לשלם פיצויים משום שאין קשר סיבתי בין נזקי התובעת למעשי הנתבעת, וכי הסיבות לפרסום מותרות על פי סעיף 15 לחוק לשון הרע.


בית המשפט פסק שמדובר בלשון הרע וגזר תשלום פיצויים


בית המשפט דן במקרה, וקרא את הודעת הדואר בשלמותה. לאחר בחינת הראיות ושמיעת העדים, קבע בית המשפט שהנתבעת השתמשה בלשון משתלחת וקשה וטענה טענות קשות על תפקוד התובעת ומקצועיותה, בשפה שמבזה אותה ושיש בהם כדי לפגוע במשרתה של התובעת. עוד נקבע, שהנתבעת בהגנתה לא ניסתה אפילו להוכיח או לטעון שיש בדברים שכתבה מעט מן האמת.


נוסף על כך, קבע בית המשפט שהדברים הללו פורסמו ברבים ולא הובאו במסגרת הליך תלונה סדיר ורשמי אל הממונים, בבקשת התערבות או עזרה בפתרון המצב, אלא שותפו איתם כאילו היו צופים מהצד. גם הממונים שקיבלו את הודעת הנתבעת, היו המומים מהשפה ומההתבטאות המשתלחת, ואחד מהם אף העיד שלא היה מסוגל להמשיך ולקרוא את המכתב ושאין זה ראוי לעשות כך במקום העבודה.


בית המשפט החליט שדברי הנתבעת בהודעת הדואר האלקטרוני מהווים עבירה על חוק לשון הרע, ולכן פסק שעל הנתבעת לשלם פיצויים לתובעת בסך של 40 אלף שקלים, ובנוסף 10 אלפים שקלים להוצאות משפט.


סע"ש 33310-12-16

 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה לפיצויים בגין שימוע שנערך למראית עין בלבד

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

הרעה מוחשית בתנאים עקב הפחתת שעות העבודה

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

מאבטח שעבד בשירות המדינה הגיש תביעה בגין הפרשי שכר

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

כתב אישום בגין העסקת נערים בעבודה בפיצרייה בשעות בלילה

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

פיצוי למנהלת חשבונות בגין פיטורין שלא כדין ללא עריכת שימוע

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מפעיל באגר שפוטר לאחר ארבעה חודשים דרש פיצויי הלנת שכר

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

האם יש לחייב את משרד החינוך לשבץ את המורה במשרה מלאה?

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.