חישוב דמי הבראה לעובדת משק בית – כיצד מחשבים?

דרגו את המאמר

התקבלו 19 דירוגים בציון ממוצע: 2.6 מתוך 5

אחת מזכויות העובדים הבסיסיות המצויות בדיני העבודה היא הזכאות לדמי הבראה. דמי הבראה הם כספים שאותם מעניק המעסיק לעובדיו מדי שנה, לצרכי נופש על פי שנות הוותק. דמי ההבראה משולמים בחודשי הקיץ, בין יוני לספטמבר כדי שהעובדים יוכלו ליהנות מחופשת קיץ.

מקור הזכות לדמי הבראה מצוי בהסכם קיבוצי כללי אשר תחולתו הורחבה לכלל המשק באמצעות צו הרחבה. עובדות ועובדים במשק בית זכאים לכל הזכויות המוענקות לעובדים שכירים, לרבות הזכות לדמי הבראה. עובד משק בית שעבד לפחות 12 חודשים במקום עבודתו זכאי לדמי הבראה בהתאם לוותק שצבר אצל המעסיק.

דמי הבראה משמשים כתמריץ לחופש

עיגון הזכות לדמי הבראה בדיני העבודה מעיד על כך כי המחוקק מכיר בחשיבות היציאה לנופש של עובדים. בעוד שחוק חופשה שנתית מדגים את חשיבות לקיחת הפסקה מהעבודה מעת לעת לרווחת העובד ובני ומשפחתו, החובה להעניק דמי הבראה מעידה על החשיבות המוקנית ליציאה לנופש עם המשפחה או עם בן או בת הזוג, המאפשרת שינוי אווירה בעת החופשה השנתית.

הנופש מאפשר לעובד להתרענן מהשגרה ולחזור למקום העבודה עם כוחות מחודשים. אף על פי כן, אין העובד מחויב להשתמש בדמי ההבראה שאותם הוא מקבל מהמעביד לצרכי נופש, שכן לא ניתן לכפות יציאה לנופש על האדם, על כן מדובר בתמריץ ליציאה לנופש, כאשר הזכאות לדמי ההבראה קמה לעובד רק לאחר תקופת ותק של שנה במקום העבודה.

מהו שיעור דמי ההבראה לעובדת משק בית?

שיעור דמי ההבראה משתנה לפי וותק העובד במקום העבודה. כל עובד זכאי למספר מסוים של ימי הבראה לפי הוותק שלו במקום העבודה, אשר כולל את כל תקופת העבודה, מלבד תקופות שבהם נותקו יחסי עובד מעביד. כל יום הבראה מתומחר מדי שנה, כאשר בשנת 2016 שווי יום הבראה הוא 378 שקלים ליום במגזר הפרטי ו-421 שקלים במגזר הציבורי.

הזכאות לימי הבראה מחושבת לפי דרגות הוותק הבאות:

ותק של שנה במקום עבודה – מזכה את העובד ב- 5 ימי הבראה מדי שנה. ותק של שנתיים במקום העבודה – מזכה את העובד ב- 6 ימי הבראה מדי שנה. ותק של 4 – 10 שנים במקום העבודה – מזכה את העובד ב- 7 ימי הבראה מדי שנה. ותק של 11 – 15 שנים במקום העבודה – מזכה את העובד ב- 8 ימי הבראה מדי שנה. ותק של 16 – 19 שנים במקום העבודה - מזכה את העובד ב- 9 ימי הבראה מדי שנה. ותק של 20 שנה ויותר במקום העבודה – מזכה את העובד ב- 10 ימי הבראה מדי שנה.

חופשה מרוכזת על חשבון המעסיק

ישנם מעבידים המעדיפים לארגן נופש מרוכז לכל עובדיהם במקום לשלם להם דמי הבראה. במצב כזה, האינטרס מאחורי דמי ההבראה מתקיים – שכן יציאתו לנופש של העובד מובטחת. עם זאת, לא ניתן לכפות על עובד לצאת לנופש מטעם המעביד.

בית הדין לענייני עבודה קבע שהדבר אפשרי ומותר, בהתקיים תנאים מסוימים: אסור שאותו נופש מרוכז יכלול תכנים מקצועיים או כל דבר שקשור לעבודה, שווי הנופש צריך להיות לכל הפחות שווה לזכאות דמי ההבראה של העובד, ואם לא – זכאי העובד לקבל את ההפרש, יש להודיע לעובדים כי הנופש הוא במקום דמי ההבראה וכן אין לחייב את העובדים לצאת לנופש. עובדים אשר יבחרו שלא לצאת לנופש מרוכז יהיו זכאים לדמי ההבראה בהתאם לדין.