www.ovdim.org.il

העסקת פליטים במשק בית: האם מותר להעסיק מבקשי מקלט בישראל?

דרגו את המאמר
  התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

בעקבות החלטת בג"ץ משנת 2011, לגבי החוק למניעת הסתננות, לא ננקטה עד כה אכיפה כלפי מעסיקים שהעסיקו פליטים ומסתננים בעלי רישיון זמני. רישיון זה אינו מהווה רישיון עבודה, ויש לחדשו מדי מספר חודשים אצל ממונה ביקורת הגבולות. אולם כיום ייתכן כי בעת חידוש הרישיון יחליפו לחלק מהפליטים את האשרה בהזמנה למתקן השהייה, ומרגע שהזימון ייכנס לתוקף, אסור יהיה להעסיק אותם.

 

מעבידים המעסיקים מבקשי מקלט חייבים להעסיקם בהתאם לדיני העבודה הישראלים ולשמור על זכויות עובדים החלות בארץ, הכוללות בין היתר: שכר מינימום, דמי מחלה, דמי חופשה, גמול עבור שעות נוספות ועוד.

 

עוד בשנת 1951, חתמה ישראל על האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים. אמנה זו קובעת כי פליט הוא אדם מחוץ לארץ אזרחותו, בעל חשש מבוסס להיות נרדף על רקע פוליטי, גזעי, לאומי, דתי או בשל השתייכות לקבוצה מסוימת ואין הוא יכול להסתמך על הגנת מדינת מוצאו. המדינות החברות באמנה מתחייבות לספק לאותם פליטים מקלט כל עוד נתונים הם בסכנה.

 

לפליטים אין רישיון עבודה קבוע בארץ

 

בעשור האחרון מגיעים מדי שנה אלפי פליטים לישראל, כדי לבקש מקלט. אותם פליטים מגיעים כשהם חסרי כל, לאחר שהותירו את כל רכושם בארצות מוצאם ואת המעט שנותר להם שילמו למבריחים כדי להגיע למקום מבטחים. עם הגיעם לישראל, נכלאים מבקשי המקלט במתקני כליאה שונים ברחבי הארץ. מכיוון שמרבית מבקשי המקלט נכנסים למדינה באופן לא חוקי, הם מוגדרים כשוהים בלתי חוקיים ועל כן מוחזקים במה שנקרא "משמורת".

 

כדי שיוכרו כפליטים, על מבקשי המקלט להגיש בקשה למשרד הפנים, לצורך קבלת הזכויות שונות לפי אמנת הפליטים. חשוב לציין כי אמנת הפליטים קובעת כי על המדינה נותנת המקלט לאפשר לפליטים לעבוד. עם זאת, המקרים שבהם הכיר משרד הפנים במבקשי מקלט כפליטים ולפיכך זכאים לזכויות לפי האמנה הם ספורים.

 

בדרך כלל מעניק משרד הפנים אשרות מסוגים שונים למבקשי המקלט אשר אינן מבטיחות את כל הזכויות להם זכאים פליטים לפי האמנה: אשרה מסוג 2(א)(5) – מוענקת למבקשי משלט השוהים בישראל מחוץ למשמורת. האשרה מגינה על נושאה מפני גירוש אולם לא מהווה אישור לעבוד בישראל. אשרה מסוג א(5) – אשרת תושב ארעי, ניתנת להארכה אחת לשנתיים ואינה מהווה אישור עבודה, ואשרה מסוג ב(1) – אשרת עבודה התקפה לשנה וניתנת לחידוש מדי שנה.


העסקת מבקשי מקלט במשק בית

 

על אף העובדה כי לא רבים הם מבקשי המקלט המקבלים אשרות המאפשרות להם לעבוד, מבקשי המקלט חייבים להתפרנס בדרך כלשהיא ולכן רבים ממבקשי המקלט עובדים, בין היתר במסעדות ובמשקי בית. העסקה כזו היא אסורה ועל כן המעסיקים מבקשי מקלט עומדים בפני קנסות.

 

בית המשפט העליון קבע כי מבקשי המקלט יוכלו לעבוד עד תינתן הכרעה בעניין בקשות המקלט שלהם, ולא ניתן יהיה לקנוס מעסיקים של מבקשי מקלט. החלטת בית המשפט ניתנה בעקבות עתירה נגד החלטת הממשלה לקנוס בתי עסק בגין העסקה לא חוקית של מבקשי מקלט. המדינה הודיעה בעקבות העתירה כי אכיפת הקנסות נגד מעסיקים תחל עם הקמת מרכז שהייה למסתננים ועל כן קבע בית המשפט כי בתקופת הביניים, יוכל כל מבקש מקלט בישראל לעבוד מבלי שמעבידו יסתכן בקנס.

 

עד להקמת מרכז השהייה למסתננים, מותר למעביד להעסיק מבקשי מקלט. המצב לאחר הקמת מרכז השהייה למסתננים אינו ברור, שכן עם הקמתו ככל הנראה תוגש עתירה נוספת בנושא. בכל מקרה, כל עובד בישראל, גם עובד בניגוד לחוק, זכאי לזכויות העובדים החלות בישראל.
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה לפיצויים בגין שימוע שנערך למראית עין בלבד

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

הרעה מוחשית בתנאים עקב הפחתת שעות העבודה

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

מאבטח שעבד בשירות המדינה הגיש תביעה בגין הפרשי שכר

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

כתב אישום בגין העסקת נערים בעבודה בפיצרייה בשעות בלילה

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

פיצוי למנהלת חשבונות בגין פיטורין שלא כדין ללא עריכת שימוע

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מפעיל באגר שפוטר לאחר ארבעה חודשים דרש פיצויי הלנת שכר

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

האם יש לחייב את משרד החינוך לשבץ את המורה במשרה מלאה?

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.