האם פיטוריו של המורה לאזרחות היו מוצדקים?
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5 |
התובע, הינו בוגר אוניברסיטה, בעל תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובעל תעודת הוראה בחינוך ופילוסופיה. התובע היה מורה לאזרחות בתיכון ברמלה, במהלך עבודתו הוא זכה לשבחים ובהמשך קודם לתפקיד רכז מקצוע האזרחות. התובע לימד בבית הספר במשך שלוש שנים, עד לפיטוריו בסוף אוגוסט 2008.
התובע נדרש להמציא אישורים אודות השכלתו
בחודש אפריל 2008 ניתן צו פירוק לבית הספר על ידי שר הפנים והתיכון עבר לניהולה הבלעדי של עיריית רמלה. כחודש ימים לאחר העברת ההנהלה, קיבל התובע הודעה מאיגוד הערים, בנוגע לסיום העסקתו בתום שנת הלימודים, והתבשר כי המשך עבודתו בבית הספר מותנה בהמצאת אישורים, אודות לימודיו במקצוע האזרחות.
בבית הספר הועסקו גם מורים שאינם בעלי תעודת הוראה
התובע פנה מיד להנהלת בית הספר, לברר מה פשר ההודעה, וטען כי הציג את כל האישורים הלימודיים כאשר התקבל לעבודה. המנהל הבטיח לו לבטל את הפיטורין תוך שבוע, אך הבטחתו לא מומשה. התובע הוסיף, כי סמוך להודעה על פיטוריו, נוספו שעות הוראה למקצוע האזרחות, ועמיתיו להוראת האזרחות לימדו בעיקר מקצועות אחרים, כמו היסטוריה וסוציולוגיה, וכן, באותה תקופה העסיקו בתיכון מורים גם ללא תעודת הוראה ורישיון רלוונטי.
התובע טען כי פיטוריו נעשו ללא שימוע וללא סיבה מספקת ובוצעו ממניעים פסולים, לכן עתר לבית הדין האזורי בעבודה בתל אביב - יפו, לקבלת פיצויים, והגיש תביעה כנגד העירייה, בגין פיטורין שלא כדין ובגין נזק לא ממוני.
התובע לא הגיע לשיחת בוררות, לכן ויתר על זכותו לשימוע
עיריית רמלה טענה כי התובע הועסק ופוטר על ידי איגוד הערים, לכן עליו לתבוע את איגוד הערים ולא אותה. והוסיפה כי התובע לימד אזרחות, ללא תעודת הוראה מתאימה ולא הציג אישורים מקצועיים בנוגע להשכלתו, כפי שהתבקש לעשות. עוד טענה כי התובע ויתר על זכותו לשימוע ולא הגיע לישיבת בוררות בעניין הפיטורין.
בית הדין דחה את הטענה כי העירייה מעולם לא העסיקה את התובע, מאחר והתובע קיבל את הידיעה על פיטוריו, לאחר שניתן צו הפירוק והאחריות כולה עברה אליה, לכן היא אינה פטורה מחובותיה. עוד טען, כי ההנהלה היתה מודעת היטב להשכלתו של התובע, ואף הציעה לו להשלים את לימודי הוראת האזרחות במסגרת האוניברסיטה הפתוחה ולקראת פיטוריו התובע סיים את הקורס הראשון מתוך חמישה, שנותרו לו על מנת לקבל את ההכשרה הנדרשת.
העירייה תפצה את המורה בסך 70,000 שקלים, בגין פיטורין שלא כדין
הטענה בדבר האישורים הלימודיים, שכביכול לא הוצגו, נדחתה. כמו כן, בית הדין לא קיבל את הטענה להזמנה לשיחת בוררות, כתחליף לשימוע. בית הדין ציין כי לאחר שלוש שנות עבודה מוצלחות, בהן קודם המורה וזכה לשבחים, קיימת החובה לקיים שימוע, לפני ההחלטה לפטר אותו מתפקידו ולאפשר למורה להתכונן מראש ולהביע את עמדותיו.
בית הדין מצא כי נפל פגם בהליך הפיטורין וקבע כי התובע פוטר שלא כדין, לכן חייב את עיריית רמלה לשלם לתובע סך של 50,000 שקלים, בגין פיטורין שלא כדין ובגין עגמת נפש עוד 20,000 שקלים, ובנוסף תישא בהוצאות המשפט בסך 10,000 שקלים נוספים.
ס"ע 16430-08-10