האם דרישה להתייצב במקום העבודה לאחר עבודה מהבית נחשבת הרעה בתנאים?

דרגו את המאמר

עיתונאית במקומון של אזור השרון, עבדה מביתה במשך שש שנים, באופן לא צפוי, נדרשה להגיע למערכת העיתון מידי יום, לכן תבעה לפיצויי פיטורין, בגין הרעה מוחשית בתנאים.

העיתונאית סירבה לקבל את השינוי הפתאומי שנכפה עליה

במשך כל שנות עבודותיה, הגיעה העיתונאית למשרדי המערכת פעם בשבוע, ונהגה למסור את הכתבות שלה דרך המייל. ביום בהיר אחד, ללא כל הסבר מיוחד, המעסיקים דרשו ממנה להתייצב מדי יום בין השעות 9:00-15:00, במטרה לבצע את הכתבות במשרדי המערכת ובנוסף להיות נוכחת בישיבות הצוות, שהתקיימו בשעות הערב. בעקבות השינוי נערכה פגישה, בה סירבה העיתונאית לתנאים החדשים ועזבה את המקום.

המקומון בקש מהעיתונאית להישאר בתפקיד, אך לא שינה את התנאי החדש

זמן קצר לאחר הפגישה המדוברת, קבלה העיתונאית מכתב בו היא מתבקשת לשוב לעבודה, אך לא חל כל שינוי בתנאים החדשים, והיא נדרשה לעבוד במערכת. העיתונאית התעקשה והמשיכה לעבוד מביתה, כפי שהייתה רגילה ובשל כך קבלה הזמנה לשימוע לפני הפיטורים.

העיתונאית החליטה לשוב לעבודתה, אך עדיין לא הגיעה אל מערכת, אלא המשיכה לשלוח כתבות במייל. מערכת העיתון שלחה לה הודעה בה כתוב, כי הם רואים בה כמי שהתפטרה, מאחר ולא פעלה, כפי שנתבקשה.

העיתונאית תובעת פיצויי פיטורין בגין הרעה מוחשית בתנאים

העיתונאית הגישה תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב, בה היא טענה כי מערכת המקומון, היא זו שפיטרה אותה, מעצם השינוי בתנאי ההעסקה. לכן, היא זכאית לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורין. העיתונאית הוסיפה, כי לאורך כל שנות העסקתה, היא לא קיבלה דמי נסיעות לפי החוק, הפרשותיה לפנסיה היו חלקיות בלבד ומגיעים לה תשלומים נוספים, כמו תשלום עבור ימי חופשה.

המקומון בכתב כתב ההגנה טען בתגובה, כי העיתונאית התפטרה מעבודתה, למרות בקשות חוזרות שתשוב לעבודתה, והיא זו שלא מסרה הודעה מוקדמת על התפטרותה למעסיקים.

התובעת לא התפטרה, אלא המשיכה לעבוד בתנאים הישנים

בפסק הדין נקבע, כי התובעת הביעה את רצונה להמשיך בעבודתה, וחלה הסכמה משותפת בין שני הצדדים, בה התובעת לא תפוטר. לאחר השימוע, המשיכה התובעת לעבוד ושלחה כתבות למערכת המקומון. לכן, לדעת השופטת, לשימוע לפני הפיטורים אין כל משמעות משפטית.

השופטת קבעה, כי הראיות מעידות על כך שהתובעת לא התפטרה מיוזמתה, כפי שטענה מערכת המקומון ופסקה כי הדרישה להתייצב למערכת מדי יום, מהווה הרעת תנאים מוחשית ומזכה התובעת בפיצויי פיטורין. לגבי ההודעה המוקדמת, קבעה השופטת כי העיתונאית נדרשה למסור הודעה כזו, אך מאחר והמקומון הוא זה שהוביל להתפטרותה, לא ניתן לחייב אותה בדמי הודעה מוקדמת.

העיתונאית זכאית לפיצויי פיטורין

לתובעת נפסקו פיצויי פיטורין בסך 23,457 ₪ בתוספת של נסיעות, פנסיה ותשלומים נוספים. סך כל הפיצויים עומדים על 50,000 ₪ בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט בגובה 8,000 ₪.
בית המשפט פסק, כי אין לדרוש מאדם שעבד במתכונת קבועה במשך שש שנים, לשנות תוך זמן קצר את התנאים. עם זאת קיימים לא מעט מעסיקים שעורכים שינויים בתנאי העסקה, על מנת לגרום לעובדים להתפטר, כדי שלא יצטרכו לשאת בהוצאות של פיצויי הפיטורין.