עובד קיבל שכר בטעות - האם ניתן לבטל את התשלום? האם ניתן לתבוע השבה?

דרגו את המאמר

התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

ממשלת ישראל נחשבת למעסיקה הגדולה ביותר במדינה. עובדי מדינה נמצאים בשורה ארוכה של תחומים ומקצועות, החל מרופאים בבית החולים הממשלתיים, דרך פקידים ברשויות השונות, וכלה בשרתים בבתי הספר. משכורותיהם של עובדי המדינה מוסדרות במסגרת חוקים ותקנות אשר נקבעו לאורך השנים.

לעיתים, עובד מדינה מקבל משכורת ביתר, ולאחר תקופה מסוימת המדינה מגלה את הטעות. האם ניתן להפסיק באחת את התשלום העודף? כמו כן, האם המדינה רשאית לדרוש את השבת הכספים, גם כאשר מדובר בעשרות אלפי שקלים? להלן דוגמא למספר פסקי דין עקרוניים בעניין זה:

1. עע (ארצי) 39/99 יהושע אסרף נ' מדינת ישראל.
2. עע (ארצי) 704/06 קרן מחקרים רפואיים פיתוח תשתית ושרותי בריאות נ' לורין קדם.
3. בג"צ 11244/03 רס"ן מריו פרגר נ' שר הביטחון.

פרשת אסרף

מדובר במקרה בו בית הדין הארצי לעבודה נדרש לבחון את זכאותו של רב פקד במשטרת ישראל, רופא במקצועו, אשר במשך 10 שנים קיבל בטעות משכורת לפי דרגת סגן ניצב. הטעות במקרה זה נבעה מהחלה של נוהג אשר הקנה זכות שדרוג שכר לבעלי תואר ראשון או שני בתחומי ההנדסה, המשפטים, החברה והרוח. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי למרות שהתשלום שולם במשך תקופה ארוכה, לא היה זה תנאי מכללא בחוזה האישי של העובד וזאת משום שהוא שולם בטעות ובהיסח הדעת. עם זאת, נקבע כי אין לחייב את העובד בהשבת הכספים אשר שולמו לו שלא כדין.

פרשת קדם

במקרה זה, עסקינן במזכירה במכון רפואי בבית חולים בתל אביב. העובדת קיבלה במשך תקופת עבודתה, אשר נמשכה כשנתיים ושמונה חודשים, "תוספת מאמץ". תוספת זו שולמה לה בטעות וזאת משום שהיא הייתה אמורה להינתן רק למי שעבד במשמרות אחר הצהריים. המזכירה טענה כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים המגיעים לה לפי משכורת הכוללת את התוספת. בית הדין הארצי, בהסתמכו על הלכת אסרף, קבע כי לא הייתה למזכירה זכות "להנציח את הטעות". אי לכך, זכויותיה חושבו לפי משכורת הבסיס, ללא התוספת. בדומה לפרשת אסרף, גם במקרה זה העובדת לא חויבה בהשבת הכספים.

פרשת פרגר

בפרשה זו, בית המשפט העליון עסק במשכורת אשר שולמה לרב סרן בצה"ל, ואשר הייתה גבוהה באופן משמעותי מהמשכורת לה הוא היה זכאי על פי חוק. מדובר בקצין אשר המשיך לקבל "תשלום לפי דירוג מחקר" וזאת למרות שהוא הועבר לתפקיד שלא הקים זכאות כגון דא. הקצין טען כי הוא הסתמך על התשלום הנ"ל, שינה את מצבו לרעה, ועל כן לא היה מקום להורות לו להשיב את הכספים ששולמו לו ביתר ו/או להפסיק את התשלום.

בית המשפט העליון דחה דברים אלה בקובעו כי טענותיו של הקצין לא היו מבוססות במישור העובדתי. נקבע כי הקצין לא הוכיח שהחלטתו לצאת ללימודים הייתה מושפעת ממצבם של קצינים אחרים אשר המשיכו לקבל שכר לפי דירוג המחקר. כמו כן, נקבע כי לא התקיימו במקרה זה התנאים המבססים "הבטחה מנהלית מחייבת". עם זאת, המדינה טענה כי היא לא תעמוד על דרישת ההשבה בנוגע לסכומים ששולמו בטעות.

לסיכום,

כפי שניתן לראות מפסקי הדין הנ"ל, על פי רוב המדינה תהיה רשאית להפסיק את התשלום אשר שולם לעובד שלא כחוק וביתר. עם זאת, סביר להניח כי העובד לא ייאלץ להשיב את הכספים, קל וחומר כאשר מדובר בסכומים משמעותיים.