האם ניתן לשלם לעובד מדינה מענק פרישה בניגוד לחוק?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תביעה למענק פרישה של עובד בעיריית פתח תקווה

מנהל מדור במינהל הנדסה בעיריית פתח תקווה, אשר עבד ברשות המקומית במשך כ-25 שנה, הגיש נגד העירייה תביעה לבית הדין לעבודה לתשלום מענק פרישה בגובה 12 חודשי עבודה.

התובע טען כי ביקש הוא לנצל תוכנית הבראה אשר פורסמה באופן רשמי על ידי העירייה, ולפרוש מעבודתו מרצון. לדבריו, פנה הוא למחלקת משאבי אנוש וביקש שיפורטו בפניו תנאי פרישתו. אי לכך, הבין התובע כי התוכנית מהווה הבטחה שלטונית והתובע אף קיבל מהעירייה "דך הדמיה" בו פורטו זכויותיו. לאחר כשנה, ובעקבות ביקורת של משרד האוצר, קיבל התובע דף הדמיה חדש ובו הסירה העירייה את זכאותו למענק פרישה.

      קראו גם:

• אפליה בפנסיה - האם יושוו זכויות האלמנים לזכויות האלמנות?
• בית הדין לעבודה ביטל החלטה של וועדת עררים לגבי קרן פנסיה
• משרד האוצר יגדיל את ההפרשה לחסכון הפנסיוני של מורים עובדי המדינה

העירייה טענה כי התובע הסכים לפרוש לפי תנאי הפרישה שהוצעו לו בדף ההדמיה המאוחר יותר ועל כן אין הוא זכאי למענק הפרישה. לטענת העירייה, דף ההדמיה המוקדם איננו מציג את תנאי הפרישה המוסכמים אשר אישר התובע בחתימתו בעת פרישתו. העירייה טענה כי התובע לא היה זכאי למענק פרישה, בהתאם לתחשיב אשר שיקלל את וותקו ונתוניו האישיים.

שינוי תנאים בעקבות ביקורת של האוצר - האם הפליה?

בית המשפט קבע כי תוכנית ההבראה שהוצעה לעובדי העירייה אינה הבטחה מנהלית, אלא הצעה כללית של הרשות לעובדיה לפרוש לגמלאות בכפוף להוראות הדין הרלבנטיות. עוד קבעו השופטים כי פרישת התובע, כאמור בתוכנית ההבראה, הייתה כפופה להוראות חוק הגמלאות, חוק יסודות התקציב, הנחיות משרד הפנים והאוצר וחוזר המנכ"ל מחודש מאי.

      קראו גם:

• האם מותר למעביד להפלות בין עובדים במתן הטבות פרישה?
• הסכם פרישה עם פיצויי פיטורין מוגדלים ולהגבלת חופש העיסוק
• פרשנות הסכם קיבוצי במחלקת הדפוס בעיתון ידיעות אחרונות

על פי חוק הגמלאות, עובד שפרש לגמלאות לפני שהגיע לגיל פרישה, יהיה זכאי למענק פרישה השווה לשבועיים לכל שנת עבודה, ובלבד שהמענק לא יעלה על סכום הקטן משני אלה – משכורתו השנתית או הסכום היוצא מהיוון קצבה ששיעורה כהפרש שבין הקצבה שהיה זכאי לה במועד פרישתו, ובין הקצבה שהייתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60.

העירייה הודתה כי בעבר נהגה לשלם לעובדים שהועסקו אצלה מעל 24 שנה, ושהינם מעל גיל 55, מענק פרישה בגובה של שבועיים לכל שנת עבודה. עם זאת, העירייה הסבירה כי בעקבות ביקורת שערך הממונה על השכר במשרד האוצר, שינתה היא את הנוהל והחלה לפעול גם בהתאם לחוק הגמלאות. מדובר בהנחיה שמקורה במשרד האוצר ועל כן נוצרו פערים בין דף ההדמיה הראשון לדף ההדמיה השני. אי לכך, דף ההדמיה הראשון עומד בניגוד להנחיות האוצר ועל כן לא ניתן היה ליישמו בסוגיה נשוא התובענה.

בית המשפט קיבל את טענותיה של העירייה וקבע כי אישור מענק פרישה של 12 משכורות לתובע לא מתיישב עם הוראת חוק הגמלאות ומשכך הינו בניגוד להוראות חוק יסודות התקציב.