עבר פלילי בניסיון להתקבל למשרה ציבורית, האמנם?
דרגו את המאמר |
|
דחיית מועמד למשרה ציבורית בגין עבר פלילי
המערער טען בבית הדין לעבודה כי אי קבלתו למשרה נבעה בגין דעה קדומה. המערער הוסיף כי מדובר באפליה פסולה ועל בית המשפט לפסוק בעבורו פיצויים על סך 200 אלף שקלים. בערעור נטען כי אחד מחברי הוועדה החזיק בדעה קדומה כלפיו, ובדבריו פעל להסית את שאר החברים בוועדה. לטענתו של המערער, דעה זו לא הייתה נעוצה בנסיבות ענייניות והוועדה אף לא טרחה לעיין במסמכים שהציג בפניה.
קראו עוד בתחום:
- העיתונאים ברשות השידור חתמו על הסכם עקרונות עם האוצר
- פיצויים לעובד חברת קבלן, לאחר שבעל הבית הפסיד מכרז
- הגשת הצעות למכרז משרד התמ"ת - רק חברות השומרות על זכויות העובדים
בבית הדין לעבודה התברר כי הוועדה לא קיבלה את המערער, וזאת בגין העבר הפלילי אשר הוא נושא על גבו. בית הדין קיבל את טענותיה של הרשות המקומית, וקבע כי עברו הפלילי של האחרון מהווה עילה צודקת לאי קבלתו למשרה ציבורית. כמו כן, המערער לא דרש, לפני שקיבלה הוועדה את החלטתה, כי חלק מן החברים (המחזיקים בדעה קדומה כלפיו) לא יהיו נוכחים בדיון לגביו.
כיצד רואה הפסיקה את העבר הפלילי של מועמד לעבודה במשרה ציבורית?
מן הפסיקה ידוע כי אין אדם אשר מחזיק בזכות טבעית או חוקתית להתמנות למשרה ציבורית. זכותו של אדם היא שיוכל להציג מועמדותו למשרה ציבורית, וכי במינויו יישקלו רק שיקולים כדין. במסגרת השיקולים כדין שהרשות הציבורית חייבת לקחתם בחשבון מצוי גם השיקול הקשור לעברו של המועמד, לרבות עברו הפלילי.
חובתה של הרשות הציבורית לקחת בחשבון שיקוליה את עברו הפלילי של המועמד שעה שהיא ממנה אדם למשרה ציבורית נגזרת ממעמדה כרשות הציבורית. בתי המשפט ציינו בעבר כי מדובר למעשה בנאמן של הציבור. ממעמד הנאמנות של הרשות הציבורית נגזרת חובתה להתחשב בעברו הפלילי של מועמד בטרם ייערך המינוי. מינוי עובד ציבור בעל עבר פלילי משפיע על תפקודה של הרשות הציבורית ועל היחס של הציבור אליה.