תביעת לשון הרע בין עובד למעביד, לאן תוגש?

דרגו את המאמר

התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 4.8 מתוך 5

סכסוכים בין עובדים למעבידים עלולים להתפתח לכדי תביעות לשון הרע, כאשר אחד הצדדים חש כי נפגע שמו הטוב. שאלה מרכזית העולה במקרים אלו היא: לאיזו ערכאה יש להגיש את התביעה? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה וטומנת בחובה השלכות משמעותיות על ניהול ההליך המשפטי.

הדילמה המשפטית

הדילמה נובעת מהעובדה שתביעות לשון הרע נופלות בדרך כלל תחת סמכותו של בית משפט השלום, בעוד שסכסוכי עבודה נידונים בבית הדין לעבודה. כאשר מדובר בתביעת לשון הרע בין עובד למעביד, מתעוררת שאלת הסמכות העניינית - האם יש להעדיף את הפורום המתמחה בדיני עבודה או את זה המתמחה בתביעות לשון הרע?

עמדת הפסיקה

לאורך השנים, בתי המשפט התמודדו עם סוגיה זו וגיבשו קווים מנחים. בפסק הדין המנחה בעניין עע"א 8712/15 סולברג נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ, קבע בית המשפט העליון כי הקריטריון המרכזי לקביעת הסמכות הוא מידת הזיקה של התביעה ליחסי העבודה.

בית המשפט קבע כי אם הפרסום הפוגע נעשה במסגרת יחסי העבודה ובקשר אליהם, הסמכות תהיה לבית הדין לעבודה. לעומת זאת, אם הפרסום חורג ממסגרת יחסי העבודה ואינו קשור אליהם באופן הדוק, הסמכות תהיה לבית משפט השלום.

יישום הלכת סולברג

בעקבות פסק הדין בעניין סולברג, בתי המשפט ובתי הדין לעבודה נדרשו ליישם את הקריטריונים שנקבעו. למשל, בסע"ש (ת"א) 52986-03-17 פלוני נ' אלמוני, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי תביעת לשון הרע שהגיש עובד נגד מעסיקו בגין פרסומים שנעשו במסגרת הליך פיטורין, נמצאת בסמכותו של בית הדין לעבודה. זאת, משום שהפרסומים היו קשורים באופן הדוק ליחסי העבודה ולתהליך סיום ההעסקה.

מנגד, בת"א (שלום ת"א) 35757-05-16 פלוני נ' אלמוני, קבע בית משפט השלום כי תביעת לשון הרע שהגיש עובד לשעבר נגד מעסיקו לשעבר בגין פרסומים שנעשו לאחר סיום יחסי העבודה ושלא היו קשורים ישירות לעבודתו, נמצאת בסמכותו של בית משפט השלום.

השלכות על בחירת הערכאה

בחירת הערכאה המתאימה היא קריטית מכמה סיבות:

סמכות עניינית: הגשת תביעה לערכאה שאינה מוסמכת עלולה להוביל לדחייתה על הסף או להעברתה לערכאה המוסמכת, דבר שעלול לגרום לעיכובים ולהוצאות נוספות.

מומחיות: בית הדין לעבודה מתמחה בסכסוכי עבודה ומכיר היטב את הדינמיקה של יחסי עובד-מעביד, בעוד שבית משפט השלום מתמחה בדיני לשון הרע.

סדרי דין: ההליכים בבית הדין לעבודה ובבית משפט השלום שונים, כולל בנושאים כמו אגרות, זמני טיפול, והרכב השופטים.

שיקולים לתובע

תובע המתלבט לגבי הערכאה המתאימה צריך לשקול מספר גורמים:

מידת הקשר ליחסי העבודה: ככל שהפרסום קשור יותר ליחסי העבודה, כך גוברת הנטייה להגיש את התביעה לבית הדין לעבודה.

עיתוי הפרסום: פרסום שנעשה במהלך תקופת העבודה או בסמוך לסיומה עשוי להיות מתאים יותר לבית הדין לעבודה.

תוכן הפרסום: אם הפרסום עוסק בעיקר בנושאים הקשורים לעבודה, יש לשקול הגשה לבית הדין לעבודה.

סעדים מבוקשים: אם התביעה כוללת סעדים נוספים הקשורים ליחסי העבודה, כגון פיצויי פיטורין או שכר עבודה, יתכן שבית הדין לעבודה יהיה הפורום המתאים.

שאלות ותשובות נפוצות

האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד מעסיק לאחר סיום יחסי העבודה?

כן, ניתן להגיש תביעת לשון הרע גם לאחר סיום יחסי העבודה. עם זאת, ככל שחלף זמן רב יותר מסיום יחסי העבודה, כך גוברת הנטייה לראות בתביעה ככזו שאינה קשורה באופן הדוק ליחסי העבודה, ולכן היא עשויה להתאים יותר לבית משפט השלום.

מה קורה אם הוגשה תביעה לערכאה הלא נכונה?

אם הוגשה תביעה לערכאה שאינה מוסמכת לדון בה, הערכאה יכולה להעביר את התביעה לערכאה המוסמכת או לדחות אותה על הסף. במקרים מסוימים, אם הצד השני לא העלה טענת חוסר סמכות בהזדמנות הראשונה, הערכאה עשויה להמשיך לדון בתביעה למרות שאינה הערכאה המתאימה ביותר.

האם יש הבדל בפיצויים שניתן לקבל בבית הדין לעבודה לעומת בית משפט השלום?

אין הבדל מהותי בגובה הפיצויים שניתן לפסוק בגין לשון הרע בין בית הדין לעבודה לבין בית משפט השלום. עם זאת, בית הדין לעבודה עשוי להיות רגיש יותר להקשר התעסוקתי של הפרסום ולהשלכותיו על יחסי העבודה.

האם ניתן לפצל תביעה ולהגיש חלק ממנה לבית הדין לעבודה וחלק לבית משפט השלום?

ככלל, יש להימנע מפיצול תביעות והגשתן לערכאות שונות, שכן הדבר עלול להוביל לכפל הליכים ולתוצאות סותרות. עדיף לנסות ולרכז את כל העילות בתביעה אחת בערכאה המתאימה ביותר.

מהו משך הזמן הממוצע לניהול תביעת לשון הרע בכל אחת מהערכאות?

משך הזמן לניהול תביעת לשון הרע יכול להשתנות בהתאם למורכבות התיק ולעומס בבתי המשפט. עם זאת, באופן כללי, הליכים בבית הדין לעבודה נוטים להיות מהירים יותר מאשר בבית משפט השלום.

סיכום

שאלת הסמכות בתביעות לשון הרע בין עובד למעביד היא מורכבת ותלויה במכלול הנסיבות של כל מקרה. ההלכה שנקבעה בעניין סולברג מנחה את בתי המשפט לבחון את מידת הזיקה של הפרסום ליחסי העבודה. ככל שהקשר ליחסי העבודה הדוק יותר, כך גוברת הנטייה להעניק סמכות לבית הדין לעבודה.

בעת שקילת הגשת תביעת לשון הרע בהקשר של יחסי עבודה, חשוב לבחון בקפידה את נסיבות המקרה ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום. בחירת הערכאה המתאימה היא צעד קריטי שעשוי להשפיע משמעותית על סיכויי התביעה ועל אופן ניהולה. יש לזכור כי מעבר לשאלת הסמכות, חשוב גם לשקול את ההשלכות הרחבות יותר של הגשת תביעה כזו, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מקצועית ואישית.