תביעת לשון הרע בין עובד למעביד, לאן תוגש?

דרגו את המאמר

התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 4.8 מתוך 5

החוק בישראל קובע איסור על לשון הרע. איסור זה נובע מתוך ההכרה בערך שמו הטוב של אדם. כאשר אדם פוגע באדם אחר באמצעות פרסום לשון הרע, מדובר בעוולה נזיקית. כאשר הדבר נעשה מתוך כוונה לפגוע באותו אדם - עשוי פרסום לשון הרע אף להוות עבירה פלילית אשר דינה מאסר שנה.

איסור זה יוצר התנגשות עם אחד הערכים החשובים ביותר בדמוקרטיה שהוא חופש הביטוי. לפיכך, לא כל ביטוי פוגעני נגד אדם אחר יחשב כלשון הרע. חוק איסור לשון הרע והפסיקה מעמידים מבחנים כדי להכריע האם ביטוי מהווה הפרה של איסור לשון הרע אם לאו.

חוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע היא כל דבר שפרסומו עשוי להשפיל אדם בעיני אחרים, להפכו למטרת שנאה, בוז ולעג, לבזותו עקב התנהגות או מעשים המיוחסים לו, לפגוע במשרתו, בעסקו או מקצועו, או לבזותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מינו, נטייתו המינית, מקום מגוריו או מוגבלותו. מלבד תוכן הביטוי, מרכיב נוסף הנדרש לקיום עוולת לשון הרע הוא הפרסום – החוק קובע כי לצורך גיבוש העוולה, על הביטוי להיות מיועד ולהגיע לאדם אחר זולת הנפגע. 

הגנה העומדת למפרסם דבר פוגעני כאמור היא הגנת "אמת דיברתי". אם בפרסום היה אמת וכן היה עניין לציבור בפרסום, תעמוד לנתבע בשל הפרת איסור לשון הרע הגנה. כן נקבע כי המבחן הקובע לגבי תוכן לשון הרע הוא מבחן אובייקטיבי- כיצד אדם סביר היה מפרש את הדברים שנאמרו, כלומר כיצד החברה עלולה לקבל את אותו פרסום ולא כיצד הרגיש האדם הנפגע.

ביקורת מעביד על עובד – האם לשון הרע?

על אף האפשרות הסבירה בהחלט לכך שעובד יפגע כתוצאה מביקורת שהטיח בו מעבידו, או כתוצאה מחוות דעת שלילית ממעביד לשעבר, נקבע בפסיקה כי דברי ביקורת ענייניים אינם מהווים לשון הרע, גם אם לא נשאו חן בעיני העובד. הפסיקה קבעה כי לאור העניין הציבורי במהימנותן של חוות דעת של מעסיקים לשעבר, חוות דעת שלילית ממעסיק קודם למעסיק חדש אינה נכנסת לגדר לשון הרע.

רכילות על ידי עמית לעבודה

הפסיקה מבחינה בין שני סוגים של אמירות: אמירות בעלות אופי אישי ואמירות הנוגעות לעבודה עצמה. אמירות הנוגעות לעבודה אינן נכנסות לגדר לשון הרע, שכן בדיקת אמיתותם של יחסי עובד מעביד פנימיים והסדרתם הם מתפקידי המעביד ואין מקום לבית המשפט להיכנס בנעליו. שונה הדבר כאשר מתברר כי מדובר באמירת שווא אשר הובילה לפיטורין או לפגיעה במעמדו של העובד, למשל כאשר עובד מספר למעבידו כי עובד אחר גונב את סודות החברה כאשר אין הדבר נכון ואמירה זו מובילה לפיטורי העובד נשוא העלילה.

אמירות בעלות אופי אישי מהוות בנסיבות מסוימות לשון הרע. הדבר תלוי במבחני הפסיקה, ככל שהאמירה היא פוגענית יותר, מפורסמת בפני קהל רחב יותר של אנשים וככל שהאמירה נתפסת כמרמזת יותר עובדות בעיני אותו קהל. כך למשל, הפצת שמועה על רומן בעבודה עשויה להוות הפרת אזור לשון הרע. במצב זה, מאפשר החוק הטלת פיצויים עד 50,000 שקלים לטובת הנפגע ללא צורך בהוכחת נזק.

חשוב מאד להיזהר בדברים שאומרים במקום העבודה. גם רכילות סתמית עשויה להיות, בנסיבות מסוימות, הפרת האיסור על לשון הרע – דבר אשר עלול לעלות לעובד הרכלן בתביעה משפטית שתסתיים בחובת פיצוי גבוה לטובת העובד הנפגע. כמו כן, הטלת דופי בעבודתו של עובד ללא בסיס של אמת, המובילה לפגיעה במעמד או לפיטורי אותו עובד – מהווה אף היא הפרת איסור לשון הרע. יש לזכור, כי למפרסם האמירה עשויה לעמוד הגנת "אמת דיברתי". כך, ביקורת שלילית כנה על עובד מצד המעביד אינה נכנסת לגדר הפרתה האיסור על לשון הרע.