חישוב שעות נוספות בעזרת שכר חודשי ותעריף שעתי

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חישוב שעות נוספות על בסיס שכר חודשי ושכר שעתי

תביעה שעניינה גמול בעבור שעות נוספות הוגשה על ידי עובד מחסן כנגד המעסיק, לאחר פיטוריו של התובע ממקום עבודתו. התובע טען כי לא שולם לו גמול בגין עבודה בשעות נוספות כחוק, והציג בבית המשפט את תלושי המשכורת שהנפיקה לו החברה לאורך השנים. לדידו, מתלושי המשכורת עלה כי בחלק גדול מעבודתו, עבד הוא יותר מ-186 שעות, אך החברה לא שילמה לו את התוספת הקבועה בחוק.

גמול עבור עבודה בשעות נוספות, משולם לעובד עבור עבודתו בשעות שמעבר לקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951. המקורות מהם ניתן ללמוד האם התובע עבד שעות נוספות מעבר לקבוע בחוק, הם תלושי השכר שצורפו לכתב התביעה, ובהעדרם יכל בית המשפט להיעזר בטופסי ריכוז המשכורות.

 בית המשפט מחשב את השעות הנוספות על פי השכר החודשי ותעריף המינימום

התובע אמנם לא השכיל להציג את מספר שעות העבודה שעבד לאורך השנים, אך בית המשפט קבע כי ניתן להתחקות אחר שעות אלו תוך כדי חילוק המשכורת בשכר המינימום בזמנו (14 שקלים לשעה, שנת 1998).

   קראו גם:

• האם תביעה אשר הוגשה לאחר שבע שנים וחצי לבית הדין לעבודה התיישנה?
• שכר מינימום כאשר המשכורת מורכבת מטיפים, האמנם?
• 200 אלף שקלים בגין הלנת שכר במודע

לדוגמא - בחודש 2/98 הסכום לתשלום בשכר היסוד עמד על 4,126 ₪, ובחילוק ל-14 נתברר שהעובד הועסק בחושך במשך 295 שעות (כל שעה מעבר ל-186 היא שעה נוספת). על פי נתונים אלו, בבחינת משכורותיו של העובד, ניתן היה לחשב כמה על המעסיק להשיב לו בעקבות השעות הנוספות.

בית המשפט סבר כי היות והעובד עבד במשך שישה ימים בשבועה, וממוצע כ-4.2 שבועות בחודש, ניתן להניח שבחודש ממוצע עבד הוא 25 ימי עבודה. על פי חישובים אלו, הגיע בית הדין למסקנה כי התובע עבד כשעתיים נוספות מדי יום. בחישוב גלובלי של שעות נוספות יש לשים לב שחלק מהשעות אמורות להיות משולמות בתעריף של 25% תוספת, וחלק מהן בתעריף של 150%. בית המשפט קבע כי העובד ישתכר בגמול שעות נוספות בגובה של 25% בעבור 758 שעות גלובליות, ובתעריף של 50% תוספת בעבור 415 שעות נוספות.  

לסיכום, בית המשפט קבע כי התובע זכאי לתשלום הפרשי שכר בגין שעות נוספות על סך של 5,557 ₪ מהמעסיק.