ימי מחלה ותשלום דמי מחלה - שאלות נפוצות

דרגו את המאמר

התקבלו 13 דירוגים בציון ממוצע: 3.7 מתוך 5

החורף עומד בפתח ואיתו עובדים רבים עלולים לחלות במחלות כגון שפעת, הצטננות, התקררות, דלקת ריאות וכו’, אשר בגינן יהיה עליהם להפסיד ימי עבודה.

אין זה אומר שבגין המחלה, יפסידו העובדים גם את השכר המגיע להם. חוק דמי מחלה מסדיר את התשלום הנהוג ומהווה רשת ביטחון חוקתית לעובד. בנוסף, הסכמי העבודה והסכמים קיבוציים כוללים בד"כ תקנות ספציפיות יותר לגבי זכויות העובדים בנוגע לימי מחלה.

מתי משלמים ובאיזה שיעור ביחס לשכר הרגיל?

על פי חוק דמי מחלה, זכאי כל עובד ליום וחצי מחלה בעבור כל חודש עבודה, וזאת עד למקסימום של 90 ימי מחלה בשנה. גובה התשלום בעבור ימי המחלה יהיה כדקלמן – היום הראשון ללא תשלום, היומיים הבאים בשיעור של 37.5% מהשכר היומי, ואילו מהיום הרביעי והלאה בגובה של 75% מהשכר הרגיל.

זכויות אלו הינן הזכויות המינימאליות המוגדרות על פי חוק, בעוד שהסכמים קיבוציים וחוזי עבודה מסוימים מגדירים את הסדרי התשלום בדרכים שונות. בולטים בנושא הינם עובדי המדינה אשר זכאים ליומיים וחצי של ימי מחלה בכל חודש, בעוד הם אינם מוגבלים על הצבירה העתידית. בנוסף, דמי המחלה של עובדי המדינה שווים לשכר הרגיל החל מן היום הראשון.

האם ניתן לפטר עובד בעת מחלתו?

החוק קובע כי כל פיטורין שיעשו, עליהם להיות מותנים בהודעה מוקדמת לעובד, בכדי שיוכל להכין עצמו ולהתחיל לחפש עבודה חדשה. תקופות מסוימות, כגון חופשת לידה, הוגדרו על ידי המחוקק כתקופות אשר אינן נחשבות כחלק מימים הנספרים בהודעה המוקדמת.

המחוקק לא הסדיר דבר דומה על ימי מחלה, ולכן ניתן לכלול את ימי המחלה בתוך תקופת ההכנה בין ההודעה המוקדמת למועד הפיטורין.

לעומת זאת, במידה וצבר העובד ימי מחלה רבים, לצורך העניין מדובר בעובד שצבר כבר כ-30 ימי מחלה לפני שחלה ופוטר. חייב המעסיק לאפשר לו לנצל את כל ימי המחלה שנותרו לו. חובה זו עומדת על מעסיק אשר מפטר עובד בעת מחלתו בלבד.

במידה ופוטר עובד אשר עבד שנים רבות, ופיטוריו לא היו בגין מחלה, אין הוא יכול לדרוש את ניצול ימי המחלה שצבר. ניצול ימי מחלה שנצברו לאורך שנים ולא נוצלו, יוכלו לחזור אל העובד רק כאשר ייצא לפנסיה במגזרים עסקיים מסוימים (כמו המגזר הציבורי).

האם מעסיק חייב לשלם דמי מחלה גם בעבור תאונה שקרתה מחוץ לשעות העבודה?

בוודאי. החוק מגדיר את הזכאות לדמי מחלה למי שכושרו הרגיל לבצע העבודה אינו עומד לו בגין מצב בריאותי לקוי. החוק אינו מגדיר את סיבת המחלה או גרורותיה. אי לכך, גם נפילה באמבטיה והחמצה של ימי עבודה בגינה, מהווה זכאות לימי מחלה על פי חוק.

האם שמירת הריון מוגדרת כמחלה אשר בעבורה ישולמו דמי מחלה?

עובדת אשר נעדרת במהלך שמירת הריון אינה זכאית על פי חוק לתשלום דמי מחלה בעבור הימים שהיא מחסירה. עם זאת, מעסיקים רבים רואים לנכון לשלם את דמי המחלה בעבור הימים אשר בהם שוהה העובדת בבית בגין שמירת הריון.

דפוס זה נפוץ בעיקר במגזר הציבורי. אישה שמקום עבודתה אינו מכיר בשמירת ההיריון כימי מחלה, רשאית לפנות לביטוח הלאומי על מנת ליהנות מגמלה לשמירת הריון על פי חוק.

האם ימי מחלה בגין טיפולי פוריות תקפים על פי החוק?

בניגוד לשמירת הריון, ימים אשר עובדת (או עובד) מפסידים בגין ניסיונות הפריה חוץ גופית או טיפולי פוריות למיניהם נחשבים ימי מחלה על פי חוק לעבודת נשים. אי לכך, זכאית העובדת לתשלום דמי מחלה על פי חוק בימים אלו.

האם ימי מחלה הנופלים על חופשה שנתית יחשבו כימי מחלה או ימי חופשה?

על פי חוק חופשה שנתית, לא ירשמו ימים כימי חופשה במידה ולא יכל העובד לעשות מלאכתו במקום העבודה כראוי. אי לכך, הימים בהם היה העובד חולה יהיו מוגדרים כימי מחלה ולא כימי החופשה, להם יהיה העובד זכאי בהמשך.

 
האם עובד זכאי לימי מחלה על מנת להישאר בבית עם ילד חולה או הורה סיעודי?

חוק דמי המחלה מאפשר לעובד להעדר עד שמונה ימים, על מכסת ימי המחלה שלו, בכדי להישאר בביתו עם ילדו החולה. זאת כאשר בן או בת הזוג של העובד הינם עובדים גם הם או עצמאים אשר אינם בבית. הורה חד הורי זכאי לכמות כפולה של 16 יום.

בעבור הורה סיעודי של העובד או של בןבת זוגו, ראשי העובד להיעדר שישה ימים ממכסת ימי המחלה שלו. עובד יהיה זכאי להישאר לטפל באביו או אמו רק אם הפכו לתלויים לחלוטין בזולת ואינם מאושפזים במוסד סיעוד. זאת בנוסף ובן זוגו של העובד או אחיו עובדים גם הם.
 

עדכון - 1.4.11

החל מה-1.4.11, תוקן חוק דמי מחלה באופן אשר משנה את צורת חישוב הימים ואת זכאותם של העובדים. על פי התיקון לחוק, עובדים יהיו זכאים לשכר בשיעור של 50% בימי ההעדרות השני והשלישי ולשכר מלא החל מהיום הרביעי. כמו כן, חישוב השכר יעשה בהתאם להיקף המשרה (חמישה ימים בשבוע, 21 ימים חודשיים - שישה ימים בשבוע, 25 ימים חודשיים). בנוסף, ניתן יהיה לצבור ימי מחלה משנה אחת לשנייה ועד למקסימום של 90 ימי מחלה.