מחלוקת לגבי רצף העסקה בעקבות חילופי מעסיקים

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 3.7 מתוך 5

תביעה להכרה בזכויות למרות חילופי מעסיקים

האם חילופי מעסיקים בחברה, מקום בו תנאי ההעסקה אינם משתנים, מנתק את רצף צבירת זכויות הוותק של העובדים ובכך מונע מהם לדרוש אותן מן המעסיק החדש? תביעה בעניין זה הוגשה לפתחו של בית הדין לעבודה על ידי עובד במפעל גומי אשר שינה הנהלתו.

התובע הועסק בחברה הראשונה בהיקף של שישה ימים בשבוע במשך כשנתיים וחצי. לאחר מכן, הועסק העובד על ידי החברה החדשה במשך כשנה וחצי נוספות. האם החברה החדשה, אשר הוקמה כשלושה חודשים לפני שהחלה להעסיק את התובע, חייבת בזכויותיו של האחרון אשר נצברו במהלך תקופת עבודתו תחת החברה הראשונה?

      קראו עוד בתחום:

• רציפות זכויות פנסיה של עובד

• חישוב שעות נוספות בעזרת שכר חודשי ותעריף שעתי

• האם ניתן לשלם לעובד מדינה מענק פרישה בניגוד לחוק?

המחלוקת העיקרית בתיק נגעה לשאלה - האם כטענת העובד יש לראות את התובע כמי שהועסק ברצף באותו מקום עבודה, תוך חילופי מעבידים. לחילופין, האם צודקת הנתבעת בטענותיה שמדובר בשתי מעבידות שאין כל קשר ביניהם, ובשני מקומות עבודה שונים ונפרדים.

טענת העובד - המפעל שינה הנהלתו בן לילה

התובע טען שבתקופה הרלבנטית לתביעה עסקו שתי המעבידות בייצור מוצרי גומי. לדבריו, החברה החדשה החליפה את החברה הישנה בן לילה, כך שלעובדים נודע הדבר רק בתלושי השכר עבור חודש 04/2001, שם צוין שמה של החברה החדשה. העובד טען כי חילופי המעבידות לא הביא לשום שינוי בתנאי העבודה, למעט העברה לשבוע עבודה בן 5 ימים במקום 6 ימים. התובע סיפר בנוסף שהעובדים נשארו לעבוד במקומם, והמפעל פשוט עבר מיד ליד "על העובדים והציוד".

טענת החברה - מדובר בעסק חדש עם מנהלים חדשים

החברה החדשה טענה כי לאחר פטירתו של בעל החברה הראשונה, נתגלעה מחלוקת בין יורשיו אשר הגיעה אף לפתחן של הערכאות המשפטיות. אי לכך, נוצר מצב שהחברה הישנה נותרה ללא מנהל כלל. לעומת זאת, החברה החדשה, אשר הוקמה על ידי המנוח ושני בניו שלושה חודשים עובר לפטירתו, לא נועדה להחליף את החברה הישנה.

לטענת החברה החדשה, היא איננה חליפתה של החברה הראשונה שכן מדובר בחברה אחרת, עם בעלי מניות אחרים ומנהלים אחרים. לטענת החברה החדשה, החברה הראשונה נאלצה לפטר את כל עובדיה בשל בעיות כלכליות והחברה החדשה פשוט בחרה להעסיק חלק מהם כעובדים חדשים לכל דבר ועניין.

הזיקה בין ה"עובד" לבין "מקום העבודה" – המסגרת המשפטית

מן הפסיקה ידוע כי לעניין זכויות במשפט העבודה יש לראות את ’המפעל’ ו\או את ’מקום העבודה’ לא רק בנושא של "בעלות" אלא גם כנשוא של "זכויות". באופן זה קיימת רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה באותו מפעל. הרעיון העומד מאחורי הוראות חוק פיצויי פיטורים והוראות דומות נוספות בחקיקת המגן הוא שקיימת זיקה בין העובד לבין "מקום העבודה".

      קראו גם:

• האם סוכן ביטוח ישלם ביטוח לאומי בעקבות מענק חד פעמי?
• בית הדין לעבודה אישר את התארגנות עובדי מפעל אקרשטיין
• 200 אלף שקלים בגין הלנת שכר במודע

זיקה זו הינה מרכזית ומשמעותית ביחסי העבודה ומחייבת הגנה. המחוקק הבטיח כי זכויותיו על-פי חוק של עובד יישמרו גם כאשר הוא עובר ממעביד למעביד באותו מקום עבודה. לא זו אף זו - הוראות החוק בדבר רציפות הזכויות אינן נשענות על קיומו של חוזה עבודה בין העובד לבין המעביד החדש אלא על המשכה של העבודה באותו מקום עבודה (למרות חילופי מעבידים). במידה והמשיך העובד לעבוד באותו מקום עבודה נשמרות זכויותיו ואין הוא צריך להוכיח לשם כך כי נוצר חוזה עבודה חדש בינו לבין המעביד החדש או שהוסכם במפורש על שמירת הזכויות.

רכישת המפעל על עובדיו מהווה הכרה בזכויותיהם

במקרה דנן קבע בית המשפט כי על פי הראיות שהוצגו בפניו, מפעלי החברה הראשונה, התנהלו בשתי כתובות אשר שירתו את ענייניה העסקיים במאוחד. זאת כל אימת שהחברה החדשה פועלת למזער באחת הכתובות, הציוד והמכונות ששימשו את החברה הראשונה הועברו עוד בטרם העברת העובדים אל החברה החדשה.

השופטים קבעו כי למרות שכוונתם המקורית של בעלי החברה החדשה, לפתוח חברה שתעבוד ותפעל במקום אחר, בפועל המשיכו הם את פעילותה של החברה ראשונה מהמקום בו היא נפסקה (בן מבחינת המיקום הגיאוגרפי, והן מבחינת המשמעות המפעלית של מקום העבודה).

אי לכף, התוצאה היא שעסקינן באותו מקום עבודה כהגדרתו במשפט העבודה ועל כן זכאים העובדים לאי קטיעת רצף זכויותיהם שנצבר בעמל רב במשך שנים.