הגבלת חופש העיסוק על עובד, אימתי?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 3.5 מתוך 5 |
הגבלת חופש העיסוק על עובד
השוק החופשי וההזדמנויות הרבות העומדות בפני העובדים, גורמים למעסיקים רבים להחתים את עובדיהם על הסכמי עבודה המגבילים את חופש העיסוק שלהם. מדובר למעשה בכתבי אי סודיות או אי תחרות, בין העובד למעביד, הן בתקופת ההעסקה והן במסגרת תקופת צינון לאחר תום ההתקשרות בין הצדדים.
כמו כן, ידוע כי עובדים רבים יחתמו על סעיפי חוזה מפלים וחריפים במסגרת חתימתם על חוזה עבודה, זאת מחשש שמא לא יתקבלו לעבודה אם ילינו על תנאי ההעסקה בראשית דרכים.
שימו לב, בתי הדין לעבודה, ובית המשפט העליון לצידם, הכירו בכך שמדובר פעמים רבות בצעדים דרקוניים ובלתי הגיוניים כלפי העובד. לדוגמא, כיצד אפשר לצפות מרואה חשבון כי לא יעסוק בתחום ראיית החשבון בתום העסקתו? האם ניתן למנוע ממדריך חוג פסיכומטרי לעבוד בתחום לאחר שנים רבות משום שמעוניין הוא להחליף מקום עבודה?
קראו גם:
- הכשרת עובד ועבודה אצל מתחרה
- הגבלת חופש העיסוק של העובד ע"י מעסיקו הנוכחי בשל ניגוד אינטרסים
- תביעה בגין הפרת תניית הגבלת תחרות וסודיות
אי לכך, הערכאות המשפטיות הקלו מעט את חובות אלו ועל המעסיק מוטל הנטל להוכיח שמדובר בהפרה בוטה של ההסכם המסבה לו נזקים משמעותיים. כמו כן, בתי המשפט נוטים לבחון את האיזון בין זכויותיו של העובד להתפרנס בכבוד, לבין זכותו של המעביד שלא להיפגע מעובדיו לשעבר.
המבחנים אותם בוחן בית הדין לעבודה
המבחנים להגבלת חופש העיסוק נמנו בפסיקת בית הדין לעבודה בפסק דין הנקרא "פסק דין צ’ק פוינט". על פי הלכה זו, הכלל הראשון והעיקרי לבחינת הגבלת חופש העיסוק של העובד הינו הגבלת עיסוק מסוים במסגרת חוזה עבודה. עניין נוסף הינו הכשרה מיוחדת. מבחן זה מתייחס למקרים בהם המעביד השקיע מכספו, זמנו ומרצו על מנת להכשיר את העובד בתחום מסוים.
כמו כן, במקרים אלו רואה בית המשפט בעובד כמי שהתחייב להישאר בעבודתו זמן מסוים בשל הכשרתו הייחודית. בנוסף, הלכה פסוקה היא כי הגבלת חופש העיסוק על עובד, יפה לה אם תהיה בכפוף לגמול תמורה מיוחדת כלשהיא. עניין נוסף ואחרון הינו חובת תום הלב.
כמו במקרים רבים במשפט הישראלי, גם בעניינים אלו (הנחשבים בעצם מהותם כסוגיות משפטיות "בתחום האפור"), חלה חובת תום הלב על הצדדים. לדוגמא, עובד אשר הודיע למעסיקו על כך שהוא מעוניין לפרוש לאחר תקופה ארוכה וזאת על מנת לפתוח עסק פרטי, תוך שהוא מתחייב שלא לפגוע בקהל לקוחותיו של המעביד לשעבר. עם זאת, עובד אשר ישתמש בלקוחות של המעביד או בשיטות ייחודיות לו בלבד, עלול למצוא עצמו על ספסל הנתבעים בבית המשפט.
האם שימוש ברשימת לקוחות הינו הפרה של הגבלת חופש העיסוק?
הפסיקה קבעה בעבר כי רשימת לקוחותיו של עסק, כמו גם סודות מסחריים אחרים הנמצאים ברשותו ובבעלותו, הינם קניינו הפרטי של המעביד. אי לכך, עובד אשר יתקשר עם לקוחותיה של החברה בה עבד, לאחר שעזב אותה לטובת פרנסה זהה במקום אחר, עלול למצוא עצמו חייב בתשלום פיצויים וסעדים נוספים למעביד.
עם זאת, שימו לב כי לא כל לקוח פוטנציאלי הינו לקוח של העסק הקודם. לדוגמא, במקום בו טכנאי מחשבים עוזב חברה לתיקון חומרה ואז מתחיל בעסק עצמאי, אין לעסק הקודם בעלות על כל הלקוחות באזור בו הוא ממוקם. בית המשפט בוחן מקרים אלו ברוח "עיקרון המידתיות".
הגבלת חופש העיסוק במקרה של פיטורים, האמנם?
הלכה פסוקה היא כי קיימים הבדלים מהותיים בין נסיבות סיום התקשרות באופן של התפטרות, לבין סיום יחסי העבודה במסגרת פיטורים. במקרים אלו נבחן תום ליבו של הצד המפסיק את ההתקשרות בין הצדדים.
לדוגמא, עובד אשר מתפטר על מנת להפר את החוזה ולהתחרות עם המעביד עלול למצוא עצמו נתבע בבית המשפט. עם זאת, במקרים בהם מדובר בפיטורי העובד על ידי המעביד, רובץ על כתפיו של המפטר נטל כבד במיוחד להוכיח את חלותו של סעיף אי התחרות. בתי הדין לעבודה הכירה בכך כי הפיטורים, לכשעצמם, עלולים להיות מכה קשה למפוטר. אי לכך, אין מקום גם לפגוע בו בסיום העסקתו, וגם להערים עליו קשיים נוספים בבואו "לקום על רגליו".