גזל סוד מסחרי על ידי עובד שעזב ופתח עסק עצמאי, האמנם?

דרגו את המאמר

עובד אשר פתח עסק עצמאי מתחרה - האם גזל סוד מסחרי מן המעסיק?

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט- 1999 מגדיר את המונח סוד מסחרי כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים". על פי החוק, סוד מסחרי הינו מידע עסקי אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

במסגרת דיונים בבית הדין לעבודה בעניין הפרת סודות עסקיים על ידי עובדים לשעבר, ידוע כי יש לבחון כל מקרה לגופו. בית הדין הארצי, בהלכת צ’ק פוינט (הלכה העוסקת בחופש עיסוק של עובד לאחר תום יחסי העבודה), קבע כי סוד מסחרי איננו מילת קסם. על פי פסיקת צ’ק פוינט, מעסיק אשר טוען לקיומו של סוד מסחרי צריך להוכיח את קיומו של סוד זה. לאמור, המעסיק צריך לפרט ולתאר מהו הסוד, ואין הוא יכול להיתלות בתיאור או טענה כלליים בדבר קיומו של סוד לכאורה.

• הגבלת חופש העיסוק על עובד, אימתי?
• פתיחת חנות מתחרה - האם הפרת הגבלה על חופש העיסוק?
• הסכם פרישה עם פיצויי פיטורין מוגדלים ולהגבלת חופש העיסוק
• הכשרת עובד ועבודה אצל מתחרה

כמו כן, מעסיק השומר סוד מסחרי צריך לדאוג לשמור על הסוד באופן סביר אצל הגורמים הבכירים בחברה ולנקוט באמצעים סבירים למנוע את "דליפת הסוד" למתחרים. לדוגמא, סוד מסחרי אסור שייחשף בפני עובדים שאינם אמורים לדעת אותו במסגרת עבודתם.

דוגמא לפסק דין

במקרה שהונח לפתחו של בית הדין לעבודה לאחרונה, נדרשו השופטים לבחון האם עובד לשעבר הפר סוד מסחרי של החברה בה עבד. מדובר בעובד אשר הועסק בחברת אשר תחום עיסוקה היה הפקת רווחים בשוק ההון באמצעות הקצאת אשראי לעובדיה לשם מסחר בבורסה. במסגרת חוזה עבודה אשר נחתם בין הצדדים, נקבע כי הוא חב חובת סודיות מוחלטת כלפי החברה. עוד נכתב בחוזה כי העובד מחויב לתקופת צינון בת 24 חודשים, במהלכה לא יעסוק בתחומי המסחר בשוק ההון.

כעבור שנה וארבעה חודשים התפטר העובד מהחברה ופנה לדרך עצמאית. במסגרת דרכו העצמאית, הקים העובד חברה המתחרה בחברה בה עסק. האם מדובר בהפרת סוד מסחרי, או שמא זוהי זכותו החוקתית של העובד במסגרת חוק יסוד חופש העיסוק.

החברה התובעת טענה כי העובד לשעבר הקים חברה מתחרה העוסקת במסחר בשוק ההון, תוך ניצול הניסיון, הידע והטכנולוגיה אשר רכש במהלך עבודתו אצלה. לדבריה, העובד חשף סודות מסחריים של החברה תוך הפרת חובת תום הלב והאמון אשר הוטלו עליו.

החברה הוסיפה עוד כי העובד לשעבר הפר את הוראות חוזה העבודה אשר נחתם עימו, זאת משום שלא מילא את תקופת הצינון האמורה.

האם החברה החזיקה בסוד מסחרי?

לעניין הסוד המסחרי, החברה טענה כי התורה אשר ייסדה הינה בגדר סוד מסחרי, אותו אין ביכולתה לפרט. לשיטתה, דובר בשיטה מורכבת וארוכה באופן יוצא דופן וכן לא ניתן לחשפה על מנת שלא למוטט את החברה. כמו כן החברה הוסיפה כי קיימות ראיות נסיבתיות רבות לקיומו של סוד מסחרי וקיום קשרי עבודה עם סוחרים עצמאיים הפועלים בשיטות אחרות.

בית המשפט קבע כי דין טענותיה של החברה להידחות. לדברי השופטים, מנכ"ל החברה התובעת הקים חברות אשר פיתחו טכנולוגיות לסיוע במסחר בשוק ההון, אך עצם קיום הטכנולוגיות או הכוונה לפתחם אינו מהווים סוד מקצועי. "אמירה בדבר קיומן של טכנולוגיות קיימות ועתידיות הינה אמירה כללית וכוללנית אשר נטענה בעלמא - בהעדר הפנייה לטכנולוגיה או נוסחה מסוימת הרלבנטית למסחר בשוק ההון וללא כל ראיה ולו לכאורה לקיום הטכנולוגיה הנטענת בסיכומיה".

החברה נתבקשה להציג את הנוסחא אשר הופרה בכדי שבית המשפט יוכל לבחון האם מדובר בסוד מקצועי. עם זאת, התובעת לא השכילה להציג נוסחא או סוד, זאת בשל שתי טענות. ראשית, החברה טענה כי מדובר בנוסחה ארוכה אשר יידרש ספר שלם על מנת להציגה. שנית, החברה הוסיפה כי הצגת הנוסחה עלולה לשמוט את הקרקע מתחת לקיום החברה.

השופטים לא קיבלו טענות אלו. הנתבע במקרה דנן היה עובד פשוט של החברה אשר נחשף, לטענת החברה, לסוד המקצועי במסגרת שיחות עם גורמים בכירים ממנו. האם עובד אשר נחשף לסוד מסחרי כה גדול במספר שיחות עם גורמים בכירים, מעיד על כך שמדובר בתורה אשר דרוש ספר שלם בכדי לפרטה.

כמו כן, גם לו היה בית המשפט מקבל טענה זו, יכלה החברה להציג בפני השופטים מעטפה חתומה ובה הנוסחה. הדברים היו נשארים בתוך כתלי בית המשפט והחברה הייתה יכולה להוכיח טענותיה. עם זאת, משלא בחרה החברה לעשות כן, נטענו טענותיה בעלמא.