צו הרחבה בהסכם קיבוצי, מה המשמעות?

דרגו את המאמר

התקבלו 10 דירוגים בציון ממוצע: 3.9 מתוך 5

צו ההרחבה יכול להרחיב תכולה מלאה או הוראות מסוימות של הסכם קיבוצי והוא מגדיר את סוגי העובדים והמעסיקים שעליהם חל הצו. צו הרחבה נועד לאפשר לשר העבודה והרווחה להרחיב תחולת הסכם קיבוצי כללי על מעסיקים אשר ניסו להתחמק ממתן זכויות קבועות בהסכם הקיבוצי לעובדים, באמצעות פרישה מארגון המעסיקים.

בעבר מדובר היה בהרחבת התחולה על מספר מצומצם של מעסיקים שלא שייכים לארגון, אולם כיום רוב המעסיקים במגזר הפרטי אינם מואגדים. על כן, הרחבה של הסכם קיבוצי החל על חלק קטן מענף מסוים על כלל הענף עלולה להיתפס כצעד לא ראוי. עם זאת, כיום צו הרחבה נתפס ככלי למטרת אימוץ סטנדרטים מוצלחים משוק העבודה והפיכתם להוראות מחייבות. הוראות מורחבות מכוח הצו הופכות לחלק מחוזה עבודה אישי שבין עובד למעסיק, אולם כאשר הוראות הסכם קיבוצי או חוזה עבודה מעניקות תנאים טובים יותר לעובדים, הן גוברות על הוראות המורחבות מצו הרחבה.

הרחבת תחולתו של הסכם קיבוצי

צו הרחבה ניתן על ידי שר העבודה והרווחה במטרה להרחיב את תחולתו של הסכם קיבוצי על קבוצות עובדים שאינן כלולות בו. הצו יכול להרחיב תכולה מלאה של הסכם קיבוצי או הוראות מסוימות מתוכו, והוא כולל את סוגי העובדים והמעסיקים שעליהם חל הצו. כיום צווי ההרחבה משמשים בעיקר לאימוץ סטנדרטים טובים יותר בשוק העבודה על ידי המדינה והפיכתם להוראות מחייבות לכלל המשק.

ישנם מספר סוגי צווי הרחבה, כולל צווים החלים על כל העובדים במשק, העוסקים בזכויות עובדים כלליות, כגון: דמי הבראה, שעות עבודה שבועיות, דמי נסיעות, תוספת יוקר, פנסיה. וצווי הרחבה החלים על קבוצות עובדים בענף מסוים, כגון: עובדי ענף הניקיון, עובדי ענף השמירה והאבטחה, אספקת שירותי כוח אדם ועוד.

שר העבודה והרווחה רשאי באמצעות צו הרחבה להקנות את היתרונות המצויים בהסכם קיבוצי כללי גם לקבוצות עובדים לא מאורגנות, שההסכם הקיבוצי לא חל עליהם, כמו כן, הצו מקנה הגנה למעסיקים מאורגנים מפני תחרות של מעסיקים בלתי מאורגנים, אשר בהיעדר צו יכולים לשלם שכר נמוך יותר לעובדים ובכך לפגוע בשוק העבודה.

מה מעמדו החוקי של הסכם קיבוצי כללי?

הסכם קיבוצי כללי הוא הסכם שנחתם בין ארגון עובדים יציג של ענף עבודה מסוים או של אזור מסוים לבין ארגון מעסיקים באותו ענף או אזור, כמו לדוגמה, התאחדות התעשיינים, כאשר תחולת ההסכם תהיה לגבי כל העובדים באותו ענף העבודה או באותו אזור. הסכם קיבוצי כללי עוסק בנושאים שונים כגון: קבלה וסיום יחסי עבודה, תנאי העסקה, חופשה, דמי הבראה, חגים, שכר, פנסיה, פיצויי פיטורים, עבירות משמעת, יחסי עובד מעביד, זכויות וחובות של ארגונים בעלי ההסכם ועוד.

כדי שהסכם ייחשב כהסכם קיבוצי כללי, על ארגון העובדים היציג להיות ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים, ועליהם יחול ההסכם. זאת לעומת הסכם קיבוצי מיוחד, אשר נחתם בין ארגון מעסיקים למעסיק יחיד ותחולתו היא על המעסיק ועובדיו או חלק מעובדיו.

הסכם שלא מתקיימות לגביו כל דרישות המנויות בחוק ההסכמים הקיבוציים, המבסס את זכות ההתאגדות של העובדים וקובע שורה של הגנות על עובדים מפני התנכלות מעסיק בשל חברותם בארגון מעסיקים, בעל מעמד של הסדר קיבוצי ותוקף מחייב, אולם מעמדו החוקי נחות מזה של הסכם קיבוצי. בשנת 2009 תוקן חוק הסכמים קיבוציים ונקבע כי על המעסיק מוטלת חובה שעובדיו מאורגנים בארגון יציג לקיים משא ומתן קיבוצי לגבי הסכם קיבוצי במקום העבודה.

מהו צו הרחבה?

חלק ניכר מזכויות עובדים מצוי בהסכמים קיבוציים, אשר הורחבו לכלל המשק באמצעות צו הרחבה, כמו הזכות לדמי הבראה והזכות לדמי נסיעות. על פי הוראות חוק הסכמים קיבוציים, שר העבודה והרווחה רשאי להרחיב את תחולתו של הסכם קיבוצי מעבר לאזורים, הענפים, או מקומות העבודה שעליהם חל ההסכם הקיבוצי.

צו ההרחבה יכול להרחיב הסכם קיבוצי כללי כך שיחול על כלל המשק ואף יכול להתייחס ולהרחיב על אחת מהוראות ההסכם, אולם אין יכול הוא לשנות את ההסכם. התוקף של צו ההרחבה יהיה כל עוד ההסכם הקיבוצי בתוקף, כך שאם ההסכם הקיבוצי יתבטל, גם צו ההרחבה יבוטל.

מהן מטרות צווי ההרחבה?

המטרה המקורית של צווי ההרחבה הייתה לתפוס מעסיקים אשר פרשו מארגון המעסיקים כדי להתחמק מהוראות ההסכם הקיבוצי, מכיוון שההסכם הכללי אינו חל על מעסיק אשר בזמן חתימת ההסכם אם לא היה חבר בארגון מעסיקים כלשהו. הפתרון לסוגיה זו נמצא בצווי הרחבה, כך שבאמצעות צו הרחבה, תחולת ההסכם הקיבוצי חל על כל ענף העבודה או האזור, גם על מעסיק שאינו חבר בארגון המעסיקים. בכך, מאפשר צו ההרחבה את הסדרתו האחידה של כל הענף.

בעקבות ירידה משמעותית בשיעור העובדים המאוגדים במגזר הפרטי, השתנתה מטרתו של צו ההרחבה וכיום הוא נתפס כאמצעי לאימוץ סטנדרטים טובים על ידי המדינה, והפיכתם להוראות מחייבות החלות על כלל שוק העבודה, הן על המגזר הפרטי והן על המגזר הציבורי.

כיום צווי הרחבה מקבלים תפקיד כפול. מצד אחד הם מאפשרים לרשות המבצעת לקבוע תנאי עבודה מינימליים לכלל העובדים השכירים במשק או לחלקם, ללא קשר לעניין השתייכות העובדים לארגון עובדים מסוים. ומצד שני, מטרתם למנוע ממעסיקים שאינם שייכים לארגון להשיג לעצמם יתרון תחרותי על ידי הענקת תנאים נחותים לעובדים. כך שצווי הרחבה מאפשרים לחייב מעסיקים להעניק זכויות ותנאים שמעסיקים המאורגנים במסגרת ארגון התחייבו בהסכם קיבוצי להעניק לעובדים.

מהי תחולתו של צו הרחבה?

כל צו הרחבה מפרט על מי הוא יחול. הצו עשוי לחול על מעסיקים או עובדים בענף מסוים או באזור מסוים או על כלל המשק. נהוג להשתמש בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצורך סיווג עבודות בקטגוריות השונות המוגדרות בצווי הרחבה. אולם, בכל מקרה המגיע לפתחו של בית הדין לעבודה, נבחן האם המעסיק והעובד משתייכים לענף עבודה או אזור מסוים שלגביו מוגדרת תחולת צו ההרחבה.

המבחן המכריע לקביעת תחולתו של צו הרחבה הוא מבחן מהות עיסוקו העיקרי של מקום העבודה. בית הדין לעבודה מתייחס לראיות המצביעות על תחום העיסוק העיקרי שבו עסק המעביד בפועל בתקופה הרלוונטית, ואף שם העסק יכול להעיד על מהות העיסוק המרכזית.