התובע דרש תשלום נוסף עבור קריאות פתע שנדרש לבצע מעבר לשעות העבודה

דרגו את המאמר

התובע הועסק במשך כשבעה חודשים על ידי המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור בתפקיד ממלא מקום מנהל מחלקת פיקוח החל מחודש יוני 2010, ועד לחודש פברואר 2011. בתום תקופת העסקתו הוא עתר לבית דין האזורי לעבודה בחיפה, והגיש תביעה להפרשי שכר, לרבות תשלום בגין שעות נוספות, שעות כוננות, קריאות פתע והלנת שכר.

בין הצדדים אין מחלוקת שהתובע עבד במועצה מכוח חוזה לתקופה קצובה של עד שנה, ובעת קבלתו לעבודה הובהר לו שהוא מועסק באופן זמני בלבד. כמו כן הוא נדרש לעבור ועדת בחינה ולהציג תעודה המעידה על השכלה אקדמית מלאה, אולם עד תום יחסי עובד מעביד הוא לא המציא תעודה רלוונטית על אף תזכורות שנשלחו לו.

על פי הסכם עבודה שנחתם נקבעו תנאי השכר והוחלט על תקופת עבודה של חצי שנה, בנוסף סוכם כי שעות נוספות יהיו בהתאם לדרישה מפורשת של הממונה, אולם בנוגע לקריאות פתע ושעות כוננות לא היה כל אזכור או התייחסות.

לאחר שנחתם חוזה עבודה התובע זומן לפגישה שהסדירה את תנאי העסקתו

לטענת התובע, במסגרת פגישה שהתקיימה מיד לאחר קבלתו לעבודה הוסכם על משכורת גבוהה יותר, כולל תשלום בגין קריאות פתע ושעות נוספות, בנוסף סוכם על העמדת רכב לשימושו הפרטי ואושרו לו 60 שעות כוננות בחודש על פי דיווח בפועל. התובע צירף לכתב התביעה מסמך סיכום פגישה וטען כי פגישה זו משקפת את תנאי העבודה אשר סוכמו עימו.

התובע הוסיף כי נקרא לבצע קריאות פתע על ידי המוקד של העירייה, על כן דרש תשלום בשיעור של 1,000 שקלים לחודש בגין קריאות פתע, עבור שבעת החודשים שהועסק במועצה. עוד טען שקיבל הודעה לעניין סיום עבודתו בהתראה קצרה לכן דרש פיצוי בגין דמי הודעה מוקדמת.

המעסיקה הכחישה את התנאים המפורטים במסמך סיכום הפגישה וטענה כי התובע אינו זכאי לשכר עבור קריאות פתע לאור העובדה שהוא לא ביצע אותן, מאחר ולא קיבל אישור לכך. עוד ציינה כי בנוסף לשכר הבסיס, הוא קיבל תשלום בגין 60 שעות כוננות על פי דיווח, על אף שעניין זה לא נרשם בהסכם ההעסקה.

בית הדין קבע כי שעות הכוננות קשורות באופן ישיר לקריאות הפתע

לאחר שמיעת טענות הצדדים השתכנע בית הדין כי שעות הכוננות שהתובע נדרש לבצע קשורות לקריאות הפתע, על מנת שניתן יהיה לקרוא לו לקריאת פתע במידת הצורך מתוקף תפקידו כמנהל מחלקת פיקוח, ולכן גם הועמד לשימושו הפרטי רכב מטעם המועצה מחוץ לשעות העבודה.

עוד קבע כי אם התובע קיבל הוראה מראש המועצה לבצע קריאת פתע, לא סביר כי יידרש לקבל בנוסף גם אישור מהגזבר או ממזכיר המועצה טרם יבצען, על כן טענת המעסיקה לא היתה סבירה, ובית הדין העדיף את גרסתו של התובע בעניין זה.

בסופו של דבר קבע בית הדין כי המעסיקה תשלם לתובע סך של 7,000 שקלים בגין קריאות פתע וכן סך של 3,326 שקלים בגין דמי הודעה מוקדמת ויתר רכיבי התביעה נדחו. בנוסף המעסיקה תישא בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של התובע בסך של 5,000 שקלים.

ס"ע 52610-12-11