תביעה - הפרשות לקרן השתלמות, האם התיישנה?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

התיישנות תביעה בגין אי הפרשות לקרן השתלמות

התובעת עבדה במועצה מקומית, בתור עובדת זמנית, משנת 1977. בשנת 1988, בעקבות תביעה אשר הוגשה על ידי התובעת לבית הדין לעבודה, הפכה היא לעובדת קבועה והמעסיקה החלה להפריש עבורה כספים לקרן השתלמות.

התובעת טענה כי היא זכאית להפרשות לקרן ההשתלמות גם עבור התקופה שלפני 1988. העירייה טענה כי התביעה התיישנה. כמו כן, נטען כי בין השנים 1977 ל-1988, התובעת לא הייתה עובדת קבועה ועל כן היא לא הייתה זכאית להפרשות אלו.

      קראו עוד בתחום:

• פיטורים משיקולים לא ענייניים בגין תלונות על אי הפרשה לפנסיה?
• תביעת גמלאים כנגד קרן מבטחים בגין חישוב קרן פנסיה שלא לפי התקנון
• תשלום קרן השתלמות אחרי פיטורים, האמנם?
• תשלום פיצויי פיטורין לעובד באמצעות קרן מחברת ביטוח

על התובעת והנתבעת חלה חוקת העבודה לעובדי רשויות מקומיות. סעיף 32(א) לחוקת העבודה קובע כי עובד זכאי כי יפרישו על חשבונו ועל חשבון המעסיקה הפרשות בסך 10% לקרן השתלמות.

מבחינת התובעת, מעמדה היה קבוע, ולא זמני או ארעי. התובעת לא התקבלה לעבודתה באופן זמני ולא נקבעה לה תקופת עבודה מוגדרת מראש. כמו כן, הצדדים הסכימו כי התובעת הייתה מועסקת על ידי הנתבעת במשך כ-11 שנים עד אשר קיבלה את קביעותה. סעיף 15 לחוקת העבודה קובע כי לא ניתן להעסיק עובד במתכונת זמנית למעלה מ-12 חודשים, כאשר העבודה הינה חוזרת ונשנית.

האם התביעה התיישנה?

הלכה פסוקה היא כי כאשר עובד מגיש תביעה כנגד מעסיקו בעניין אי הפרשה לקרן פנסיה, ההתיישנות חלה שבע שנים ממועד כל הפקדה וניתן לתבוע כל הפקדה בנפרד.

דהיינו, תובע המלין על אי הפרשה לקרן פנסיה יכול להגיש תביעה בגין כל "חודש בחודשו". עם זאת, תביעות אלה מתיישנות בזו אחר זו מקץ שבע שנים. הלכה זו, בעניין ההפרשות לפנסיה, נוגעת גם להפרשות לקרן השתלמות. גם במקרים אלה, מתחיל מרוץ ההתיישנות מעת שכל הפרשה הייתה אמורה להתבצע. במקרה דנן, החל משנת 1977 ועד לשנת 1988.

התובעת טענה כי ניתן להאריך את מרוץ ההתיישנות מכוח סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. סעיף זה קובע כי במידה ו"נעלמו מן התובע העובדות המראות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה, לא יכול היה למונען תחול תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

במקרה דנן, בית הדין קבע כי למרות עדותה של התובעת לכך שהיא ידעה על קרן ההשתלמות רק כשש שנים לפני הגשת תביעתה, הוכח כי האחרונה לא נקטה ב"זהירות סבירה" והתרשלה בשמירה על זכויותיה.

• בית הדין לעבודה ביטל החלטה של וועדת עררים לגבי קרן פנסיה
• תוכנית האופציות בבנק לא תעלה את תשלום הפנסיה של הגמלאים
• מהם המדדים להשוואת קרנות השתלמות?

בשנת 1986 שכרה התובעת את שירותיו של עורך דין מטעמה, ועמדה מול העירייה במאבק משפטי ארוך שהסתיים בהשבתה לעבודה. לאמור, התובעת ידעה היטב לדאוג לזכויותיה ועל כן לא ניתן לקבל את שתיקתה בנוגע לקרן ההשלמות במשך שנים כה רבות.

זאת ועוד - עיון בתלושי השכר לימד במקום בו הודפס בתלוש השכר "קרן השתלמות" לא היה כל סכום. הלכה פסוקה היא כי "אפילו עובד אשר אינו מסוגל לקרוא או להבין את תלוש המשכורת שקיבל יכול לבקש הסבר ממעבידו, או מנציג מועצת הפועלים באזור בו הוא מתגורר, או מאדם אחר. עובד שאינו עושה כך לא נהג בזהירות הסבירה שצוינה בסעיף 8 לחוק". בסופו של היום, בית הדין לעבודה קבע כי דין תביעתה של התובעת להידחות וזאת מחמת אי שמירה על זכויותיה במשך שנים רבות וטענות אשר נשמעו על ידה מאוחר מדי.