בית המשפט מאשר פיטורי נגד בצה``ל - אך מעביר ביקורת על הפקודה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

בג"ץ מאשר פיטורי נגד מצה"ל אך מעביר ביקורת על פקודות מטכ"ל

בית המשפט העליון, דחה את ערעורו של טבח בשירות קבע אשר ביקש לבטל את פיטוריו מהצבא, בהיותו מפרנס יחיד, בטענה כי הם נעשו בחוסר תום לב ועקב מגבלותיו הרפואיות.

העותר התגייס לצה"ל סיים שלוש שנות שירות בצה"ל, ולאחר כארבעה חודשים מיום שחרורו, שב למדים לשירות קבע. במהלך שירותו הסדיר, הוכשר הנגד כטבח ועבד במקצוע זה גם בשירות הקבע. בשנת 2005, חמש שנים לאחר תחילת שירות הקבע שלו, נפצע המבקש בתאונה אשר לא קשורה לשירותו הצבאי. בעקבות התאונה שונה הפרופיל הרפואי שלו תחילה ל-64 ובסוף ל-45 באופן קבוע. עקב מגבלותיו הרפואיות ובהמלצת רופא תעסוקתי, צומצם מספר שעות עבודתו ל- 6 שעות ביום.

קראו עוד בתחום:

לטענת העותר, שחרורו משירות קבע נעשה משיקולים שאינם ענייניים, ומדובר בהפלייה לרעה בשל מגבלותיו הפיזיות. לטענתו, הליך שחרורו היה נגוע, בשרירותיות , בחוסר תום לב ובחוסר סבירות וכי ההחלטה לפטרו מנוגדת לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ולהבטחות מפקדיו כי ימשיך בשירות חרף מגבלותיו הפיזיות.

הצבא טען לעומתו כי ההחלטה לשחרר את הנגד מהשירות התקבלה על פי פקודות הצבא, לאחר שהשלים את תקופת השירות המרבית ב"קבע ראשוני" - ולא נמצא לו תפקיד ב"קבע מובהק". זאת, בין היתר, נוכח המחסור החמור בתקני קבע מובהק בחיל הלוגיסטיקה, ונתוניו הנמוכים לאורך כל שנות שירותו.

מהו נוהל השחרור מצבא הקבע?

אוכלוסיית הקבע בצה"ל מתחלקת לשני סוגים - "קבע ראשוני" ו"קבע מובהק". לעניין נגדים, המונח "קבע ראשוני" מתייחס לכל התפקידים המתוקננים עד לדרגת רס"ל, לכל היותר. תפקידים בתקן רס"ר ומעלה נחשבים לתקני "קבע מובהק". צוין, כי על פי מדיניות צה"ל, שנות השירות המירבי ב"קבע ראשוני" עומדות על שבע.

החלטה להגביל את משך השירות ב"קבע ראשוני" היא החלטה ארגונית, אשר נועדה לשמור על מבנה מאוזן של שירות הקבע בצה"ל. הרציונל העומד בבסיס הקביעה המגבילה את השירות בקבע ראשוני, הוא כפול. ראשית, משך השירות ב"קבע ראשוני" נקבע, באופן שיאפשר למערכת הצבאית שהות מספקת לבחינת התאמתו של משרת הקבע לשירות ארוך טווח בצה"ל. שנית, מגבלת משך השירות ב"קבע ראשוני" נועדה להגן על משרת הקבע שלא נמצא מתאים לקידום ל"קבע מובהק", כך שאם ישתחרר מן השירות משלא נמצא לו תפקיד, יוכל להשתלב בקלות יחסית בשוק העבודה האזרחי.

ב"כ של הצבא ביסס טענותיו על פקודות מטכ"ל אשר קובעות כי ניתן לשחרר משרת קבע שהשלים שבע שנים או יותר של שירות בקבע ראשוני, ולא נמצא לו תפקיד בקבע מובהק. זאת במידה ומשרת הקבע לא ישוחרר אם באחת או יותר משנות השירות השישית ואילך נמנה עם 30% ממשרתי הקבע הראשוני הבולטים, על פי קביעת גורם מוסמך.

כיצד נקבעת יעילותו חייל בצבא קבע? מהו הדירוג החילי?

קיימים שני מסלולים עיקריים לדירוג משרתי קבע, חוות דעת מפקד (אשר לה חסרונות רבים, כגון העדר אנונימיות, שונות גבוהה בין מעריכים שונים וכו’) ודירוג חילי, אשר נעשה על ידי קצין החיל הראשי של משרת הקבע.

הדירוג החילי, אשר לו משמעות נכבדת בהחלטה על עתידו של משרת הקבע, נעשה תוך השוואת הנגד, על פי מקצועו ודרגתו, ביחס למשרתי קבע נוספים באותו התחום.

בענייננו, הצבא מסר לבית המשפט נתונים מדירוגו החילי של הנגד, אשר בו נראה בברור כי לא התלבט לעומת עמיתיו למקצוע הצבאי ולדרגה. זאת ועוד, כבר בשנת 2002, שנתיים לאחר הצטרפותו לשירות הקבע, דורג העותר בדירוג ג’ (רמה אחת לפני הרמה הנמוכה ביותר), וכיוצא מכך זומן העותר לשיחה בה הובהר לו כי הוא מועמד לשחרור.

שנה לאחר מכן, שבו נתוניו הנמוכים להשתקף בדירוג החילי והוא הוזמן לוועדה נוספת בו נאמר לו כי עליו לעשות כל שביכולתו על מנת לשפר את תפקודו. בשנה שלאחר מכן קיבל הנגד תעודת הצטיינות ממפקד האוגדה, אך בשנתיים שלאחר מכן שוב היה דירוגו נמוך. אי לכך, לא חל אפוא שיפור יציב של ממש בתפקודו של העותר, זאת מן הנתונים שהוצגו על ידי ב"כ של הצבא בדיון.

התובע לא נמצא מתאים לפרישה רפואית

אי לכך, נערך לעותר ראיון בפני קצין הלוגיסטיקה הפיקודי של פיקוד מרכז, בו הובהר לו כי אם לא יימצא לו תפקיד חלופי, יעמדו בפניו שתי אפשרויות: האחת, לפנות להליך של פרישה מחמת נכות, אם ייקבע לו פרופיל 21, והשנייה, שחרור מצה"ל. הנגד ניגש לוועדה רפואית, אך זו קבעה כי הוא כשיר להמשיך בשירות, ואין הוא מתאים לפרישה רפואית. מפקדיו, אשר תמכו בשחרורו, משום שחשבו כי יהיה מדובר בשחרור בתנאי גמלאות, משכו את תמיכתם בשחרור הנגד והליכים בעניינו פסקו. בינתיים נכנס הנגד לשנתו התשעית בשירות קבע, ועדיין לא נמצא לו תקן קבע מובהק.

היות ותמו שבע השנים ללא התקדמות הנגד לתפקיד בתקן קבע מובהק, הייתה קיימת לצבא עילה לשחררו על פי הפקודות. הצבא טען בבית המשפט כי בחיל הלוגיסטיקה משרתים כיום 187 נגדים בדרגתו של העותר הממתינים לקידום, מתוכם 88 בעלי ותק של 9-6 שנים בקבע ראשוני - אולם לא ניתן למצוא לכולם תקנים של קבע מובהק. חיל הלוגיסטיקה נאלץ איפוא לשחרר בשנת 2008 שבעה נגדים נוספים, אשר השלימו את תקופת השירות המרבית בקבע ראשוני.

בית המשפט מותח ביקורת על פקודות מטכ"ל

בית המשפט מתח ביקורת על נוהלי הצבא, ועל המידה המעוטה, לטענת השופטים אשר מקבלת חוות דעתו של המפקד האישי בשיקולים בשחרור נגדים משירות קבע. הנשיאה, דורית בינייש, כתבה בפסק הדין:

"האם ישנו פורום שבו יושבים יחד, אדם אל אדם ולא רק נייר אל נייר, המפקדים הישירים עם הממונים החיילים המקצועיים, ומלבנים את הדברים, שעה שבגורל איש הקבע עסקינן? במישור הכללי, אם כן, יש לכאורה צורך בשידוד מארג ההערכות כך שייקבע מקומה של ההערכה החילית הרוחבית - שעל פני הדברים יש טעם והיגיון בקיומה - אל מול חוות הדעת של המפקדים הישירים, וכן "מקומן הגיאומטרי" של אלה האחרונות, ובעיקר כיצד נערך הממשק ביניהן".

למרות כל זאת, ולאחר שהוכח כי שחרורו של העותר לא נעשה בחוסר תום לב או עקב מצבו הרפואי, אישר בית המשפט את החלטת הצבא אך קבע כי הנתבעים ישלמו שכ"ט במשפט על סך 10,000 שקלים.

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן