מבקר המדינה: נפוטיזם באוניברסיטת בר אילן

דרגו את המאמר

מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן, עו"ד חיים גליק, הודיע על פרישתו הקרובה מתפקידו באוניברסיטה ברמת גן בעקבות "הצעת שונות שקיבל". גליק, אשר מסיים קדנציה בת כחמש שנים בראש האוניברסיטה, עוזב את עבודתו בסמוך לפרסום דו"ח בעייתי במיוחד שהנפיק מבקר המדינה, יוסף שפירא, אודות התנהלות השכר והעסקת העובדים באוניברסיטה. למרות פרסומים שונים בערוצי התקשורת, גורמים באוניברסיטה (וכן גליק בעצמו, כמובן) מכחישים כי עילת העזיבה הינה "התפוטרות" (דהיינו, אילוץ להתפטר).

      קראו עוד בתחום זה:

• חוק יסודות התקציב מול החופש האקדמי
• קביעות באוניברסיטה בבית הדין לעבודה
• האם אוניברסיטה הפלתה מרצה על רקע מוצא?
• הטרדה מינית - מרצה פוטר בגין התנהגות בלתי
• דחיית קידום לדרגת פרופסור מן המניין ובקשה לחשיפת מסמכים בבית הדין לעבודה

דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלות הגורמים הבכירים באוניברסיטת בר אילן והמבקר איננו חוסך שבטו גם מפרופ' משה קווה, נשיא האוניברסיטה, ויעקב נאמן, שר המשפטים ויו"ר הוועדה לקביעת שכר הבכירים במוסד. הדו"ח מצביע בין השאר על ליקויים שונים במינהל התקין לרבות העסקת בני משפחה (נפוטיזם) ומתן הטבות שכר חריגות. יודגש כי האוניברסיטה מכחישה חלק ניכר מהטענות מכל וכל.

המבקר טוען כי למרות שקיימת באוניברסיטת בר אילן וועדה לקביעת שכר הבכירים (הנשיא, סגני הנשיא, המשנים לנשיא, הרקטור, סגן הרקטור, המבקר, והמנכ"ל), מדובר היה במעין חותמת גומי להחלטות שהתקבלו על ידי פרופ' קווה. יודגש כי שר המשפטים עומד בראש וועדה זו. נטען כי במקרים בהם הוועדה קיבלה החלטות אשר פרופ' קווה לא השלים עימן, הן שונו בהתאם להנחיותיו.

ביקורת חריפה ביותר על נשיא האוניברסיטה

המבקר טוען כי במקרים אחרים פרופ' קווה סייע בהענקת תנאים חריגים מבלי להביא את העניין לאישור הוועדה ולעיתים אף מבלי ליידע אותה באשר לכך. למשל, באשר למנכ"ל גליק, המבקר קובע כי בניגוד לתקנון האוניברסיטה, שכרו נחתם רק על ידי פרופ' קווה. הודגש כי ההסכם המדובר כלל תנאים חריגים אשר היו מנוגדים להחלטותיה של וועדת נאמן. לטענת המבקר, שר המשפטים אישר לפרופ' קווה את ההסכם מבלי להביאו לאישור הממונה על השכר באוצר. בדו"ח המבקר מצוין כי שר המשפטים גרם בכך לאי העברת מידע רלבנטי לממונה על השכר.

כמו כן, לאחר פחות משנה מתחילת העסקתו של גליק, שכרו הועלה ובזכות פרופ' קווה ההעלאה נקבעה באופן רטרואקטיבי מתחילת ההעסקה. דוגמא נוספת. למרות העדר הסכמה מצד הוועדה, פרופ' קווה קבע בהסכם השכר של המנכ"ל גליק בונוס בשיעור של כ-70,000 שקלים עבור הצלחת הכנסת פרויקט מערכות מידע לאוניברסיטה. בנוסף, המבקר טוען כי גליק המשיך לקבל הטבות רכב מהאוניברסיטה וזאת למרות שהיה ברשותו רכב מהמדינה עוד מעבודתו הקודמת בשירות בתי הסוהר.

דו"ח המבקר מותח ביקורת חריפה מאין כמוה על נשיא האוניברסיטה. נטען כי "נמצאו ליקויים חמורים" בהתנהלותו של הנשיא לרבות התערבות של ממש בהליך בחירתו שלו עצמו לכהונה נוספת בראש המוסד. נקבע כי למרות שהנשיא לא היה אמור להשתתף בהליך זה, הוא למעשה לקח חלק פעיל בהכתבת עבודת וועדת האיתור שהופקדה על בחירת נשיא בר אילן.

המבקר מצא בכך "חיזוק לאפשרות קיומם של ניגודי עניינים מהותיים" בהליך הבחירה של הנשיא. לא זו אף זו, המבקר קבע כי מסעדה אשר זכתה במכרז לפעול בשטח הקמפוס בבר אילן קשורה לבני משפחתו של פרופ' קווה. בדו"ח המבקר צוין כי היה על פרופ' קווה לדווח על הקשרים המשפחתיים לרשם החברות.

נפוטיזם?

נפוטיזם הינו מונח אשר מציין העסקתם של בני משפחה. פעמים רבות, כאשר מדובר בחברות ציבוריות, החשש מפני נפוטיזם הינו גדול. זאת משום שמדובר בהעסקה על בסיס קשרי דם ולא על בסיס כישורים מוכחים. דו"ח המבקר טוען כי תופעת הנפוטיזם רווחה גם באוניברסיטת בר אילן.

המבקר בחן את הליך קבלת העובדים המנהליים לשורותיה של האוניברסיטה וקבע כי הוא הליך לא שקוף אשר למרות שהוא כונה "מכרז", הוא אפשר לממונה הרלבנטי לבחור לעבודה את המועמד המועדף עליו. וועדת הקבלה, אשר הייתה אמורה להציב ביקורת על הנושא, שימשה אפוא כחותמת גומי בלבד. המבקר ציין כי מדובר בהליך אשר מנע מהאוניברסיטה להעניק הזדמנות וסיכויים שווים למועמדים פוטנציאליים והדבר הוביל להעסקתם של בני משפחה רבים ברחבי האוניברסיטה. יתרה מכך, המבקר מצא כי 20% מהעובדים באוניברסיטה היו קשורים זה לזה בקשרי משפחה.