צומצם באופן משמעותי המידע אשר יימסר למועמדים לעבודה ממכוני מיון

דרגו את המאמר

עת"מ 4749-02-12

עובדים ומועמדים לעבודה מכירים היטב את תופעת "מכוני המיון". כיום, מעסיקים רבים עושים שימוש במכוני מיון אשר עורכים מבדקים ומבחנים שונים למועמדים פוטנציאליים. בסופו של "האבחון", המכון מנפיק עבור המעסיק חוות דעת פסיכולוגית אודות כל אחד ואחד מהמועמדים. אין כל ספק כי מכוני המיון צוברים אפוא ידע רב בנוגע למועמדים לעבודה. עם זאת, המידע הנ"ל לא מועבר לנבדקים וזאת היות ובד"כ הם מוחתמים על טופס ויתור לקבלת המידע בעתיד.

• היכנסו ללוח הדרושים של אתר "עובדים"

    
לאחרונה (פברואר 2012), רשם מאגרי המידע פרסם הנחיה העוסקת בדרך שבה יש ליישם את הוראותיו של חוק הגנת הפרטיות על הליכי המיון במכונים השונים. הנחיה זו הייתה תולדה של תלונות רבות אשר הגיעו לרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, ממועמדים אשר המכונים לא התירו להם לעיין בממצאי מבדקיהם.

ההנחיה החדשה קבעה כי המכונים יחויבו להעביר למועמדים את מלוא המידע אשר נצבר במבחני המיון לגביהם, לרבות חוות הדעת המקצועיות. כמו כן, ההחלטה הוסיפה וקבעה כי חתימתו של מועמד על טופס וויתור הינה חסרת נפקות ואין היא מחייבת את המועמדים (למעט במקרים מצומצמים כגון סכנה לחשיפה של סודות מסחריים או חשש מנזק נפשי).

עתירת מכוני המיון - "פגיעה בחופש העיסוק"

ארבעה מכוני מיון החליטו לצאת חוצץ כנגד ההחלטה ופנו בעתירה בעניין לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. המכונים טענו כי אין לקבל הנחיה לפיה הם יהיו מחויבים להעביר את מלוא הנתונים וחוות הדעת המקצועיות למועמדים. לטענתם, רשם מאגרי המידע חרג באופן ברור מסמכותו כאשר פרסם הנחיה "המשנה נורמות משפטיות" ומטרתה הייתה רק להרחיב זכויות עובדים ומועמדים לעבודה.

מכוני המיון הדגישו כי כאשר אדם מגיע לראיון עבודה ללא מכון מיון, והוא לא מתקבל בסופו של היום, המעסיק איננו חייב לפרט לו את הסיבות לכך. דהיינו, נטען כי ההנחיה החדשה של הרשם היוותה למעשה אפליה של המועמדים העוברים דרך מכוני המיון לעומת מועמדים שאינם מגויסים לעבודה בדרך זו.

טענה נוספת אשר הועלתה על ידי מכוני המיון נגעה לכך שחוק הגנת הפרטיות מאפשר חתימה על ויתור מוחלט על זכות עיון, וזאת כל אימת שהויתור נעשה מדעת ותוך רצון חופשי. אי לכך, נטען כי הרשם יצר למעשה נורמה המנוגדת לחוק. לא זו אף זו, מכוני המיון טענו כי מהלכו של הרשם יפגע קשות בפרנסתם וזאת משום שקיים כעת חשש שמעסיקים רבים לא ירצו לעבוד עימם. אי לכך, נטען כי מדובר בהנחיה אשר העדיפה את זכויות העובדים על זכותם של המכונים לחופש העיסוק.

מכוני המיון טענו עוד כי ההנחיה עלולה לפגוע במקצועיותם. לטענתם, אם המומחים יידעו שיהיה ניתן לעיין בחוות הדעת המקצועיות שלהם, הם לא יוכלו עוד לגבש חוות דעת מפורטות ואיכותיות המעניקות למעסיק את מלוא הנתונים הרלבנטיים. נטען כי באופן טבעי, כאשר ידוע שהמועמד יהיה חשוף למידע, קיים מרחק קצר להתפתחותה של "רפואה מתגוננת" והנפקת חוות דעת מקצועיות שהינן לאקוניות וחסרות אפקטיביות.

בית המשפט הפנה את הצדדים להידברות אשר הובילה בסופו של דבר להסכם פשרה. מכוני המיון הסכימו בעקבות הפשרה למחוק את עתירתם. נקבע כי מכוני המיון יפרסמו מידע למועמדים, אך זאת באופן מצומצם ביותר. מכוני המיון יהיו רשאים להשמיט מהמידע שיימסר למועמד את פרטי המשרה, פרטי המעסיק, וכפועל יוצא מכך את התכונות ומאפייני האישיות אשר הוגדרו כרלבנטיים לתפקיד. כמו כן, נקבע כי מכוני המיון יהיו רשאים להשמיט ניתוח מאפיינים ותכונות של המועמד, ובלבד שהנתונים עצמם יכללו במידע אשר יימסר למועמד. בית המשפט בחן את הסכם הפשרה והעניק לו תוקף של פסק דין.