חוזה עבודה - הכלל נגד המנסח

דרגו את המאמר

התקבלו 10 דירוגים בציון ממוצע: 4.5 מתוך 5

הכלל נגד המנסח

כלל חשוב בפרשנות חוזה, הינו הכלל נגד המנסח. על פי כלל זה, דו משמעות בניסוח חוזה תתפרש כנגד הצד המנסח ולטובת הצד השני.

התנאי להפעלת כלל זה הוא, שהחוזה או התניה הנדונה, ניתנים לשני פירושים, כלומר, הכלל חל רק במקרה של ספק. כאשר לשון החוזה שנוסח בידי צד אחד, ניתנת לשני פירושים סבירים וכפות המאזניים מעוינות – יועדף הפירוש שהוא פחות נוח למנסח.

לעומת זאת, לא יופעל הכלל, כאשר החוזה מנוסח בבהירות ובאורח חד-משמעי.

מן הפסיקה

גם כלל זה כמו כללי פרשנות אחרים, אין לאמצו באופן עוור ובמנותק מכלל הדברים ומהמטרה והתכלית שברקע הכתב האמור.

כלל זה, יפה בדרך כלל כאשר נצבות בפני הפרשן שתי משמעויות סבירות במידה שווה פחות או יותר, שאז יש להעדיף את אותה משמעות שהיא נוחה יותר לצד שלא נסח את המסמך, אולם כאשר המסמך אינו ברור ומשמעות אחת שמסיקים אותה על דרך פרשנות היא הגיונית ותואמת את רוח המסמך ותכליתו ואילו משמעות אחרת איננה עומדת בדרישה זו, יועדף הפרוש הראשון, ההגיוני והתואם על פני האחר, אפילו משמעות זו נוחה דווקא למנסח המסמך.