האם מעסיק יכול להביע דעה נגד/בעד מהלך של התארגנות עובדים?
דרגו את המאמר |
|
האם המעסיק רשאי להביע עמדה בנוגע להתארגנות העובדים בעסקו? האם הוא צד בעניין והאם הוא רשאי להתנגד או להסכים למהלך? סוגיה זו עומדת לקבל הכרעה פסיקתית בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בעוד כשבוע, השופטים ארד, פליטמן ורבינוביץ', יעסקו בסוגיה זו במסגרת תיק ההתאגדות של עובדי חברת פלאפון. במרכז הדיון עומדת שאלה תקדימית ועקרונית - האם למעסיק צריכה להיות יכולת להשפיע על התארגנות העובדים בעסקו, אם לאו.
קראו עוד בתחום:
- שביתה? על חירות השביתה בעבודה
- בית הדין לעבודה אישר את התארגנות עובדי מפעל אקרשטיין
- פיטורי עובד בכיר בתאגיד ציבורי בעקבות חריגה מנהלים והפרת אמונים
- האם אתר חדשות מוביל זימן עיתונאים לשימוע לפני פיטורים בגין ניסיונות התארגנות?
- פגיעה בהתארגנות עובדים בחברת פלאפון וביקורת על החברה בבית הדין לעבודה
במהלך הדיון התקדימי, ההסתדרות ביקשה מבית הדין הארצי לעבודה לקבוע בפסק דין כי המעסיק איננו צד להתארגנות עובדים ואין לו זכות להתערב בנושאים מסוג זה. מנגד, לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים ביקשה מבית הדין לעבודה להורות להסתדרות להימנע מפסיקה חד צדדית בעניין ולהיכנס עימה למשא ומתן (היות ו"מדובר בנקודה רגישה מאין כמוה"). ההסתדרות סירבה ובית הדין הארצי לעבודה שלח את הצדדים להשלים את טיעוניהם לקראת ההכרעה בהליך.
הצפי: הסכמת השופטים עם ההסתדרות
באתר "גלובס" מדווחים כי חבר השופטים נוטה לצדד בטענותיהם של נציגי ההסתדרות באשר להעדר זכותו של המעסיק להתערב בהתארגנות העובדים. לדוגמא, ארד אמרה כי "אין כל ספק כי יחסי עובד מעביד אינם יחסים שוויוניים. העובד נמצא תמיד במצב נחות הרבה יותר מול מעסיקו ועסקינן ביחסי תלות אינהרנטיים".
רבינוביץ' הצטרף אליה באומרו, "מדוע העובדים צריכים לשמוע את דעתו וטענותיו של המעסיק בעת שהם פועלים על מנת להתאגד? ברור אפוא כי המעסיק יוכל לנסות ולגרום להם לחזור בהם מצעדי ההתארגנות וזאת על ידי 'איומים' שונים בנוגע לעתיד החברה כתולדה מההתארגנות". במידה וארגוני המעסיקים היו שואפים למצוא קצת נחמה, הם לא היו יכולים לעשות זאת אצל השופט השלישי, פליטמן, אשר אמר - "זכות ההתאגדות איננה זכותו של המעסיק וחופש הביטוי לאחרון בסיטואציות רגישות אלה עלול לפגוע בזכותם של העובדים להתאגד".
מאבק תקשורתי
במהלך הימים האחרונים ניטשו מעל דפי התקשורת קרבות עזים בין באי כוח הצדדים. מבחינת ההסתדרות, נמסר באופן ברור ומפורש כי "הזכות להתאגדות איננה פתוחה למשא ומתן". בהסתדרות מצפים לקבל פסק דין וזאת משום שהם סבורים כי השופטים נוטים לקבל את דבריהם. מנגד, באי כוחם של ארגוני המעסיקים ממשיכים לנסות לשנות את הידוע מראש (לכאורה).
ב"כ לשכת התיאום של ארגון המעסיקים טענה באתר "גלובס" כי ההסתדרות חטאה בכך שהיא לא הסכימה לקיים משא ומתן עם המעסיקים, וזאת למרות נכונות ורצון לפתור ביחד את הסוגיה. כמו כן, היא הוסיפה כי כאשר בית המשפט עסק בהפרטת מרפאות טיפת חלב, ההסתדרות עמדה על רגליה האחוריות ודרשה משא ומתן.
כאמור, הצפי הוא שפסיקת בית הדין הארצי לעבודה תלך עם ההסתדרות. עם זאת, מומחים משפטיים סבורים כי הפסיקה אמנם תקבע כללים מסוימים באשר לזכותו של המעסיק לחופש ביטוי מול העובדים המתארגנים, אך היא תכלול גם "שטחים אפורים" המעניקים מקום לפרשנות.