תביעה משוללת כל יסוד בבית הדין לעבודה ופסיקת הוצאות משפט משמעותיות

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תע״א 8303/06

בית הדין לעבודה הינו ערכאה משפטית ייחודית אשר מחזיקה בסמכות ספציפית לדון בסוגיות שבין עובדים ומעבידים. אי לכך, בתי הדין לעבודה "ניחנים" במספר מאפיינים המבדילים אותם מבתי המשפט "הרגילים". דוגמא לכך ניתן לראות בכל הקשור לפסיקת הוצאות משפט.

במערכת המשפט בישראל, הוצאות משפט מוטלות על הצד אשר הפסיד בתביעה. הרציונאל הוא כי בעל הדין אשר הפסיד בהליך צריך לשאת בהוצאות הצד השני. כאשר מדובר בתביעות בענף העבודה, בתי הדין לעבודה יכולים (ואף נוטים לא אחת) לחרוג מהוראות החוק בהתאם לסיטואציה העומדת לפניהם.

לדוגמא, פעמים רבות עובדים מגישים כנגד מעסיקיהם תביעות בגין שורה ארוכה של זכויות עובדים, אך תביעתם מתקבלת רק באופן חלקי (למשל, נפסקים לטובת העובד כספים בגין גמול שעות נוספות, אך טענותיו בנוגע לפיצויי פיטורים נדחות). על פי רוב, די אפילו בקבלת חלק קטן מן התביעה בכדי להשית על המעביד הוצאות משפט. עם זאת, גם כאן "ישנו גבול". למשל, במקרים בהם בית הדין לעבודה יהיה סבור כי התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה מופרכת ומשוללת כל יסוד, בסמכותו להשית על האחרון הוצאות משפט משמעויות.

בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקתו את השיקולים אשר משפיעים על פסיקת הוצאות בתום הליך בדיני עבודה והם: אופי התביעה, מידת מורכבותה, היקף העבודה אשר הושקע על ידי בעל הדין שזכה בהליך, היחס בין הסעד המבוקש לסעד שנפסק, שכר הטרחה שבעל הדין התחייב לשלם וכדומה.

בין הוצאות ריאליות לבין הוצאות משפט

הלכה פסוקה היא כי כאשר בית הדין לעבודה נדרש לפסוק הוצאות משפט הוא אמור ללכת בנתיב ההוצאות הריאליות. דהיינו, לפסוק עבור בעל הדין שזכה את ההוצאה אשר היה עליו להוציא בפועל. עם זאת, מדובר בנקודת מוצא בלבד ואין עסקינן בנקודת סיום. גישת ה"הוצאות הריאליות" הינה גישה אשר לכאורה מבוססת על עשיית צדק. דהיינו, אין לשלוח אדם שזכה בפסק דין בחיסרון כיס בגין "הטרדתו" בהליך המשפטי.

מדובר אפוא בגישה אשר נועדה למנוע מצב בו מתדיינים ינהלו הליכי סרק בחוסר תום לב. עם זאת, בתי הדין לעבודה נדרשים לערוך את האיזון הראוי במקרים כגון דא, וזאת משום שאין כוונה להרתיע מתדיינים "מתנדנדים" מהגשת תביעה בגין "חשש מאימת הוצאות המשפט". לא אחת, נקבע כי אם החשש מפני פסיקת הוצאות יביא להדרת רגליהם של מתדיינים כנים מבתי המשפט, יהיה בכך כדי לפגוע ב"זכות הגישה לערכאות" (אשר הינה זכות חוקתית ממדרגה ראשונה במשטר הדמוקרטי).

בבואם לפסוק הוצאות משפט, בתי הדין לעבודה מתייחסים גם לדרך בה בעל הדין פעל במהלך המשפט. דהיינו, במידה ובעל הדין האריך שלא לצורך את ההליך המשפטי, וזאת תוך ניסיונות שווא להוכיח את טענותיו, ייתכן בהחלט כי הדבר יסתיים לרעתו בפסיקת הוצאות משפט משמעויות. להלן דוגמא למקרה כאמור.

80,000 ₪ הוצאות משפט בגין תביעה מופרכת

מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי אדם כנגד חברה העוסקת בפינוי פסולת נייר. התובע טען כי הוא היה עובד של החברה במשך כ-20 שנה, ותבע זכויות בתור שכיר בגין הפרשי שכר מינימום, ימי חופשה, עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת וכדומה. עם זאת, וחרף ניסיונותיו הרבים של התובע להוכיח את קיומם של יחסי עובד מעביד, התברר כי הוא היה למעשה בעל עסק עצמאי שעבד עם הנתבעת בתור קבלן המעניק שירותי חוץ.

      קראו עוד על הוצאות משפט בבית הדין לעבודה:

• הוכחת התפטרות בדין פיטורים נכשלה, האם ישולמו הוצאות משפט?
• פסיקת הוצאות משפט לתובעת בבית הדין לעבודה, למרות דחיית תביעתה
• הוצאות משפט בשיעור גבוה - הגשת תביעת סרק בנוגע לאפליה בעבודה
• בקשה לאישור תביעה ייצוגית בוטלה - כיצד יש לקבוע את הוצאות המשפט?
• המעסיקה תשא בהוצאות המשפט למרות שהושגה פשרה

בית הדין לעבודה דחה את טענותיו מכל וכל. לדוגמא, נקבע כי התובע העסיק עובדים ושילם עבורם את המיסים הדרושים. כמו כן, בית הדין קבע כי התובע לא עבד בעצמו מול החברה אלא תמיד היו אלה העובדים מטעמו אשר ביצעו את העבודה בפועל. יתרה מכך, בין הצדדים נערך הסכם מפורש אשר הסדיר את יחסיהם והמילה "קבלן" עברה בו כחוט השני. במילים פשוטות, הוכח מעל לכל ספק כי התובע היה קבלן עצמאי אשר הגיש תביעה כנגד לקוח בטענה שהתקיימו ביניהם יחסי מעסיק-שכיר. לאחר דחיית התביעה, בית הדין לעבודה מתח על התובע ביקורת חריפה ופסק כנגדו הוצאות משפט משמעויות.

בפסק הדין נקבע כי התביעה אשר הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה הייתה מאותם מקרים חריגים בהם לא היה ספק כי "טענותיו של התובע התבססו על גרסאות שלא היה בהן אמת". השופט הוסיף כי לא היה מדובר בעניין של מה בכך. הודגש כי בית הדין שוכנע בקביעתו הנ"ל ב"רמה כה גבוהה של וודאות" עד שניתן להגדיר את התביעה כ"משוללת כל יסוד". יתרה מכך, התובע ביקש לנהל הליך סרק ממושך, חרף סיכוייו הקלושים עד אפסיים לזכות בסעד כלשהו. זאת ועוד, השופט הדגיש כי התובע הגיש תביעה על סך כ-2.5 מיליון שקלים ולא זכה בפסק הדין אפילו באגורה אחת. בסופו של היום, נקבע כי התובע יישא בהוצאות משפט בסך 80,000 שקלים.