תביעת נהג משאית בגין אי תשלום זכויות כגון שעות נוספות ושכר מינימום

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

דיני עבודה - זכויות סוציאליות של עובדים

שכר מינימום, שעות עבודה נוספות, עבודה בשבת, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, ימי חופשה ועוד. כל אלו הן זכויות סוציאליות אשר מוענקות לעובדי המשק מכוח חוקh המדינה. מדובר בזכויות קוגנטיות, דהיינו זכויות שלא ניתן להתנות עליהן ואי אפשר לוותר עליהן. מרגע שעובד מוותר על זכויות אלו, אפילו בהסכמה, מדובר בפעולה המנוגדת לחוק.

אדם עבד כנהג משאית בחברת עבודות עפר ופיתוח במשך כ-4 שנים ולאחר מכן פוטר בשל צמצומים. במסגרת העבודה היה התובע מקבל את המשאית לביתו ונסע ממנו ישירות למקום העבודה וחזר אליו, מבלי לעבור במשרדי החברה. לאחר הפיטורים קיבל התובע פיצויי פיטורים. הנהג תבע את מעסיקו בגין אי תשלום זכויות סוציאליות המגיעות לו לטענתו (שכר מינימום, שעות נוספות, דמי הודעה מוקדמת, ניכויים שונים ממשכורתו שהייתה החברה צריכה לשאת בהם, ואי תשלום פדיון ימי חופשה שנצברו).

השאלה המרכזית שעמדה במחלוקת הייתה האם חוק שעות עבודה ומנוחה חל על התובע. החברה טענה כי תנאי העבודה של העובד לא אפשרו פיקוח על שעות העבודה ולכן לפי סעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, החוק לא חל על נסיבות המקרה. עוד טענה החברה כי העובד ניצל את כל ימי החופש שלו, כי קיבל הרבה מעבר לשכר המינימום, כי קיבל הודעה מוקדמת וקיבל את כל המגיע לו מבחינת פיצויי הפיטורים.

בית המשפט: חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובד

בית המשפט עמד על חשיבות חוק שעות עבודה ומנוחה, אשר נחקק לתכלית סוציאלית. סעיף 30(א)(6) לחוק זה, משחרר מעסיק מתשלום עבור "שעות נוספות" לעובד שתנאי העבודה לא מאפשרים פיקוח על שעות עבודתו. במקרה דנן, העובד יצא כל יום לעבודה וחזר הביתה מבלי לעבור במשרדי החברה כך שלחברה לא היה פיקוח על שעות עבודתו, שכן עבד מחוץ לחצריה. לאור זאת נקבע, כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל והעובד אינו זכאי לקבל גמול על שעות נוספות, במיוחד כאשר העובד לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח את כמות השעות הנוספות שאכן ביצע.

בנוסף, בית המשפט דן בטענה עובדתית (בנושא סדרי העבודה) אשר הועלתה על ידי העובד אך ורק בסיכומיו. בית המשפט עמד על כך שטענה זו אף סותרת את שאמר התובע בחקירתו.

ביחס לנושא שכר המינימום קבע בית המשפט כי הייתה הסכמה בין הצדדים על שכר מינימאלי שיקבל התובע מדי חודש. עם זאת, נקבע כי במסגרת זו אין להחשיב תוספות שונות מעבר לשכר היסוד. כדי לחשב את השכר יש להסתכל בטבלה שקובע חוק שכר מינימום. אך לפי טבלה זו, היו חודשים רבים בהם התובע קיבל שכר יסוד הגבוה בהרבה מזה שהיה צריך לקבל. משלא דיווח על כך, נראה שהתנהג בחוסר תום לב ולכן תביעתו נדחתה.

ביחס לתשלום פיצויי הפיטורים, בית המשפט קבע כי הנתבעת הייתה צריכה להוכיח ששילמה לעובד את מלוא הסכום המגיע לו. החברה לא עמדה בחובה זו ולכן נקבע כי עליה לשלם לעובד את היתרה. בנוגע להודעה המוקדמת, היה על החברה להודיע לו חודש מראש על פיטוריו, ומשלא עשתה זאת חויבה לפצותו. הניכויים מהשכר נמצאו אף הם כמנוגדים לחוק והחברה חויבה בהשבתם. התביעה לפדיון ימי החופשה נדחתה. לסיכום, זכויות סוציאליות של עובדים הן חשובות ולכן מקובעות בחוקים קוגנטיים. מעסיק אשר יעבור על החוק ולא יקיים זכויות אלו יחויב בתשלום פיצויים לעובד.