התנכלות בעבודה בעקבות חשיפת שחיתות ואי סדרים, מתי ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין) נועד להעניק הגנה לעובדים שחשפו שחיתות, אי סדרים והתנהלות בלתי תקינה במקום העבודה שלהם. מטבע הדברים, במקרים רבים עובדים אלה חשופים להתנכלות בעבודה ואף לפיטורים. לפיכך, החוק מעניק לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לפסוק לעובד פיצויים ולהוציא למעסיק צווי מניעה, במקרה שהעובד עומד בתנאים שנקבעו בחוק.

מהן מטרות החוק להגנה על עובדים?

החוק חל על גופים פרטיים ועל גופים ציבוריים, ותכליתו היא לעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות ולהגן עליהם לאחר שעשו זאת. סעיף 2 לחוק קובע כי למעסיק אסור לפגוע בענייני עבודתו של העובד, או לפטרו בשל העובדה שהגיש תלונה נגד המעסיק או נגד עובד אחר של המעסיק.

לפי סעיף 1 לחוק "ענייני עבודה" מוגדרים כתנאי העבודה, קידום בעבודה, פיטורים או פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים שניתנים לעובד וקשורים לפרישה מהעבודה והכשרה או השתלמות מקצועית.

סעיף 4 לחוק קובע את התנאים המצטברים שלפיהם עובד יהיה זכאי לקבל את ההגנות הקבועות בחוק. הסעיף קובע כי העובד צריך להגיש בתום לב תלונה בדבר הפרת חוק במקום העבודה הקשורה לעסקו או לפעילותו של המעסיק לרשות המוסמכת.

זכאות העובד להגיש תביעה אזרחית נגד המעסיק בשל התנכלות או פיטורים

עובד שהתלונן על שחיתות ואי סדרים בעבודה ובשל כך פוטר או שהתנכלו לו, זכאי להגיש תביעה אזרחית נגד המעסיק או הממונה שפעל מטעם המעסיק שהפרו כלפיו את החוק, בפני בית הדין האזורי לעבודה.

לאחר שהוגשה תביעה, המעסיק יצטרך להוכיח כי לא הפר את החוק וזאת בתנאי שלא חלפה שנה מיום הגשת התלונה בדבר השחיתות על ידי העובד. זאת לאחר שהעובד הוכיח כי המעסיק פגע בתנאי עבודתו או פיטר אותו מבלי שהייתה לו סיבה מוצדקת לעשות זאת.

בית הדין מוסמך לפסוק לעובד פיצויים בגין נזק לא ממוני שנגרם לו, פיצויים לדוגמה וכן להוציא למעסיק צווים שונים וביניהם צו שאוסר עליו לפטר את העובד, צו שמורה על העברת העובד לתפקיד אחר וזאת בנסיבות שבהן פסיקת פיצויים לבדה אינה צודקת.

חשב כספים שסבל מהתנכלות בעבודה לאחר שחשף אי סדרים קיבל 150 אלף שקלים

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל תביעת פיצויים שהגיש עובד במשרד התיירות נגד המדינה, לאחר שסבל מהתנכלות ממושכת מצד הממונים עליו עקב חשיפת פעילות כספית חריגה במשרד. השופטת קבעה כי העובד עמד בתנאי הוראות חוק הגנה על עובדים והוכיח כי ההתנכלויות שחווה החלו על רקע תלונותיו על התנהלות כספית בעייתית של המשרד.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, העובד שובץ לעבודה בתפקיד סגן חשב בכיר במשרד התיירות, ולאחר כניסתו לתפקיד הוא התלונן בפני חשב המשרד על פעילות כספית חריגה שכללה העברת כספים ביתר לגורמים שונים. בהמשך העובד אף פנה בתלונה למבקר המדינה והתלונן על פעילות כספית בלתי תקינה שמתנהלת במשרד התיירות.

הממונים על העובד החלו להתנכל לו אחרי הגשת התלונה

למחרת, החשב של המשרד שלח מכתב תלונה לסגן החשב הכללי וציין כי העובד לא עומד בציפיות העבודה המשותפות במשרד וגורם לנזק בתפקוד. בהמשך ביטל חשב המשרד את הרשאותיו של העובד לבצע תשלומים ולהיכנס למערכת ההתחייבויות הכספיות של המשרד. החשב אף מילא עוד באותו היום הערכה לגבי העובד שהתאפיינה בביקורת שלילית והערכה נמוכה ברוב הקריטריונים. כמו כן אושרה הקפאת סמכויותיו של העובד באופן קבוע וצוין כי הוא מסתגר בחדרו ואינו יוצר קשרים עם שאר העובדים. בהמשך המדינה הודיעה כי לנוכח התנהגותו של העובד ניתן להתחיל בהליך לפיטוריו בשל אי התאמה.

העובד טען כי לאחר שהתלונן על פעילויות כספיות חריגות בפני חשב המשרד, חברו עובדי מדינה בתפקידים בכירים כדי לסלקו מהעבודה. לדבריו התנהגות זו כללה התנכלויות, תחבולות ורדיפות, מתן חוות דעת שליליות, שלילת סמכויות, הוצאת לשון הרע ומניעת כניסה למקום העבודה.

עוד נטען כי חוסר תום הלב של המדינה בהתנהגותה כלפיו היה ברור ומובהק, ומדובר בחוסר תום לב שאין עליו עוררין שבא לידי ביטוי בהתנהגות מרושעת וזדונית. לפיכך העובד ביקש להחיל עליו את חוק הגנה על עובדים ולהעניק לו הגנה מכוחו כחושף שחיתות.

מנגד, המדינה טענה כי ההחלטות שהתקבלו בעניינו של העובד נבעו מהתנהגותו שכללה עבירות משמעת רבות ואינן קשורות לתלונותיו על הממונים עליו. עוד נטען כי העובד מעל בעבודה וניסה לקחת סמכויות שלא נמצאו בהגדרת תפקידו.

העובד הגיש את התלונה בתום לב וחוסה תחת חוק הגנה על עובדים

לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות בתיק, השופטת קבעה שהעובד עמד בתנאי חוק הגנה על עובדים והגיש את התלונה לרשות המוסמכת בתום לב. צוין כי במקרה זה נוצר ספק ממשי בדבר כשרות שיקולי המעסיק בקבלת ההחלטות שפגעו בעובד.

השופטת קבעה כי מסכת ההתנכלויות כלפי העובד כללה שלילת הרשאות, הוראות שלא להגיע לעבודה, מתן הוראות סותרות, איסור כניסה לעבודה ועוד. הובהר כי ההתנכלויות החלו על רקע התרעותיו ותלונותיו של העובד על ההתנהלות הכספית במשרד שבו עבד.

עוד צוין כי ההחלטות שהתקבלו בעניינו של העובד על ידי המנהלים ניתנו משיקולים זרים ובחוסר תום לב. בסופו של דבר השופטת קבעה שהמדינה לא הצליחה לנתק את הקשר הסיבתי שבין תלונות העובד ובין ההתנכלויות כלפיו.

על כן, השופטת פסקה כי המדינה תשלם לעובד פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של 50 אלף שקלים מכוח חוק הגנה על עובדים. נוסף על כך, נפסק כי העובד יקבל סך של 100 אלף שקלים עבור התנכלות הממונים עליו והליך פיטוריו בחוסר תום לב ובניגוד לכללים. המדינה חויבה לשלם את הוצאות המשפט של העובד ואת שכר טרחת עורך דינו בסך כולל של 20,500 שקלים.

עא (י-ם) 1157-07